ת"ת 42016-09-14 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' וייס

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 25.2.15 כנגד המבקשת בהעדר התייצבות, לפיו דחיתי את ההתנגדות שהגישה המבקשת, חייבתי אותה לשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,500 ₪ והוריתי על שפעול הליכי ההוצל"פ שננקטו כנגדה (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לתשלום חוב בגין פרמיית פוליסת ביטוח עבודות קבלניות שהפיקה המשיבה למבקשת. לאחר הגשת ההתנגדות הוריתי על קיום ישיבה אליה לא התייצבה המבקשת, ולבקשת המשיבה, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותרת המבקשת, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשת טוענת כי ההזמנה לישיבת בית המשפט אינה תואמת את כתובתה העדכנית של ב"כ ולפיכך, לא הוזמנה כדין לישיבה. לעניין סיכויי ההגנה טוענת המבקשת כי מאחר וביטלה את הפוליסה אין היא אמורה כלל לשלם עבורה. לטענתה מאחר ולא זומנה כדין לישיבה יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדה מטעמי צדק.

המשיבה הגישה תגובה קצרה ובה היא טוענת כי ככל שההזמנה לישיבת בית המשפט אכן נשלחה על ידי מזכירות בית המשפט לכתובתה הלא נכונה של ב"כ המבקשת, היא משאירה את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).