ת"ת 41358-08-15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אטיאס

בפניי התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב מטעם המבקש בפני תביעה לסכום קצוב ע"ס 22,907 ₪. 

המבקש הגיש תצהיר כללי בתמיכה להתנגדותו, ובו טען שתי טענות עיקריות, האחת כי המשיבה חייבה אותו בסכומים העולים על המוסכם, והפנה לשלוש תביעות קטנות, שהגיש נגד המשיבה, באחת הושג הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין; בשניה ניתן פסק דין, שקבע כי החיוב החודשי שהמשיבה זכאית לחייב את המבקש לא יעלה על 800 ₪; התביעה השלישית נדחתה.

הטענה השניה הינה כי עזב את שירותי המשיבה ביום 13/11/13, ואף על פי כן המשיכה המשיבה לחייבו.

המבקש טוען כי גם לאחר פסקי הדין בתביעות, שהגיש נגד המשיבה, חוייב ע"י המשיבה שלא כדין. בהסכם הפשרה מיום 16/10/12 אשר קיבל תוקף של פסק דין בת"ק (נתניה) 30804-05-12 אטיאס נ' פלאפון (מב/1) נקבע כי ביחס לעיסקה מיום 25/10/11 תעדכן המשיבה ביום 15/10/12 תכניות תעריפים (שתוכנן לא צויין) בחמישה מספרי מנויים (050-3512264, 050-4512262, 050-5714466, 050-7340759, 0509367485) ללא תקופת החייבות, ותזכה את המבקש בסך 805 ₪ במנוי שמספרו 050-9367485. בפסק הדין מיום 16/12/13 בת"ק (נתניה) 30895-03-13 אטיאס נ' פלאפון התקבלה תביעת המבקש באופן חלקי, והמשיבה חויבה להחזיר לתובע את ההפרשים בין 800 ₪ לבין הסכום שחויב בפועל, כל זאת בחשבוניות החודשים נובמבר 2012 עד פברואר 2013. התביעה בת"ק (נתניה) 24642-01-14 אטיאס נ' פלאפון הוגשה בגין חיובי יתר בחודשים מרץ עד דצמבר 2013, ונדחתה ביום 1/3/15 לאחר שהתובע לא התייצב ולא הגיש מסמכים.

לאחר שעיינתי בהתנגדות לביצוע תביעה, נתתי ביום 24/8/15 החלטה, בה קבעתי את הדיון, שהתקיים לפניי ביום 29/11/15, הפניתי את הצדדים לבירור החשבונות ביניהם, ציינתי כי אין די בטענות המבקש על בסיס ההסכם ופסק הדין בשתי התביעות הקטנות, מאחר ולאחריהם נחתם הסכם נוסף עם המשיבה, והזמנתי את המבקש לתקן את תצהירו ולפרט את הגנתו, דבר שלא נעשה. המבקש טען כי לא קיבל את ההחלטה, ואכן התברר כי מסר בבקשתו מען שגוי (במספר הבית נכתב 1 במקום 16).

המבקש טען בדיון כי ביום 22/4/13 נשלחה אליו הודעת דואר אלקטרוני, בו מפורטת תכנית משפחתית ללקוח עסקי, על חמשת הקווים, לפיה ישלם על כולם 817 ₪ לחודש, לאחר מכן ביום 30/4/13 קיבל הודעת דוא"ל מתוקנת של אותה תכנית בסכום כולל של 789 ₪ (מב/2). ההבדל בין ההודעות הינו גם במחיר וגם במספר הקווים, כאשר בהודעה השניה מופיעים רק ארבעה קווים.

עוד עלה בדיון כי המבקש מתייחס לתקופה שבין אוקטובר 2011 עד נובמבר 2013, וכי הוא מודה בחוב בגין המכשירים בסך 4,700 ₪, אותו הוא מוכן לשלם, אך לא הוברר כיצד ערך את החישוב, בהינתן כי הוא מודה כי מחיר מכשיר לחודש היה 129 ₪ ונותרו לו 11 חודשים בתכנית (פרוטוקול עמוד 2, שורות 12-13).

סכום התביעה מורכב מחיובים שוטפים לחודשים אוקטובר 2013 עד פברואר 2015 ומחיובים בגין ציוד שנרכש בחודש אוקטובר 2011 (שלושה מכשירים), בחודש דצמבר 2012 (מכשיר אחד) ובחודש אפריל 2013 (חמישה מכשירים). ההסכמים, שצורפו לכתב התביעה הינם מיום 25/10/11 (מס' מנוי 050-3512264) ו-26/12/12 (שדרוג מכשיר 050-7340759).

דיון והכרעה

לאחר לימוד כל הטענות עולה כי יש לתת למבקש רשות להתגונן בחלק מהטענות כדלקמן: