ת"ת 41115-04-14 קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' אדרי

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה על סך של 1,172 ₪ אשר הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש בגין חוב דמי שכירות ותשלומים נלווים על בסיס הסכם שכירות רכב.

המשיבה צירפה לתביעתה חוזה השכרת רכב אשר בדיעבד הסתבר כי אין מדובר בהסכם הנכון עם המבקש ולפיכך אף נרשמו פרטים שגויים בהתאם בכתב התביעה.

המבקש הגיש התנגדות ומלבד טענתו כי אינו היריב הנכון עם המשיבה לאור האמור בכתב התביעה והסכם השכירות שצורף לה, פירט בתצהירו את עילת הגנתו כנגד סכום התביעה הנתבע ממנו ואשר אין מחלוקת כי הוא סכום התביעה הנכון.

המבקש הודה כי חתם על הסכם שכירות רכב עם המשיבה ואף צירף העתק ממנו.

המבקש הודה כי חרג ממכסת הק"מ שהוקצבו לו כנגד דמי השכירות החודשיים אך, והנני לצטט מדברי המבקש בסעיף 14 לתצהירו: "מאחר והייתה חריגה בכמות הקילומטרים מעל לכמות של 4,000 ק"מ (בכמות של 1,635 ק"מ נוספים) הוסכם ביני לבין נציגי קל-אוטו כי במקום לשלם עבור הק"מ העודף אשכור את הרכב לתקופה נוספת של שלושה ימים – כדי שאקבל זיכוי עבור 4,000 ק"מ נסיעה נוספים וכך אמנם עשיתי".

דהיינו, טוען המבקש כי בעצם השכרת הרכב לשלושה ימים נוספים, עומדים לרשותו 4,000 ק"מ נוספים ובסה"כ 8,000 ק"מ ומאחר ובסה"כ ניצל פחות – לא חלה עליו החובה לשלם עבור החריגה שבוצעה בחודש הראשון לשימוש ברכב השכור.

2. במעמד הדיון נסתרה טענתו של המבקש כי השכירות ל 3 ימים נוספים על מנת להימנע מחיוב בגין חריגה בק"מ סוכמה מראש עם נציגי המשיבה. כמו כן, במעמד הדיון הסתבר כי המבקש שילם עבור 3 ימי השכירות סך של 298 ₪ בלבד.

המבקש מצרף לתצהירו את הסכם השכירות וממנו עולה כי דמי השכירות המוסכמים הם בסך 2,199.90 ₪ לחודש כנגד שימוש ברכב עד 4,000 ק"מ לחודש וכל ק"מ נוסף יחויב בסך של 1 ₪ לק"מ.

הטענה כי חריגה ממספר הק"מ בחודש אחד תועבר לחודש השכירות שבא אחריו אינה נתמכת בתנאי הסכם השכירות ואף אין בה כל היגיון כלכלי ובוודאי שאין המבקש זכאי למלוא 4,000 הק"מ כאשר שכר בפועל את הרכב לשלושה ימים נוספים ושילם רק סך של 293 ₪ בצירוף מע"מ. לכל היותר זכאי המבקש למספר הק"מ היחסי לסכום ששילם ובוודאי שאינו זכאי לייחוס 1,635 ק"מ בגין סכום כה פעוט של תשלום.

לו היה המבקש משלם למשיבה את מלוא סכום דמי השכירות בגין חודש נוסף ומחזיר את הרכב לאחר שלושה ימים, ניתן היה לקבל גרסה זו כאפשרית ומתקבלת על הדעת למרות שאין המבקש מציין עם מי מנציגי המשיבה שוחח ומתי.

3. אלא שאף טענתו של המבקש כי שכר את הרכב לשלושה ימים נוספים מאחר וזו העצה שקיבל מנציגי המשיבה נסתרה מאליה כאשר אמר המבקש במעמד הדיון כי הרכב הוחזר על ידי העובד שלו באיחור של 3 ימים. וכדברי המבקש: "עובד שלי לקח רכב, החזיר רכב ביום 8/4. אני קיבלתי חשבונית סופית על תשלום של כל החשבון, לא ייתכן שלאחר שבועיים וחצי אני בדקתי בחשבון הבנק וראיתי חיוב של 1,570 ₪ שהמשיבה הוציאה ללא ידיעתי. "

בהמשך דבריו מודה המבקש כי שיחתו עם נציגי המשיבה התקיימה לאחר שהחזיר את החיוב בסירוב לשלם.

דהיינו, אין כל סיכום ואין כל הסכמה של המשיבה או הטעיה מצידה כנטען על ידי המבקש ועל כן הגנתו של המבקש הינה הגנת בדים חסרת סיכוי.

4. אשר על כן, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בתיק 0107955-14-8 כסדרם.