ת"ת 40731-12-14 מילמן נ' שמואל

נותרה להכרעתי שאלת חיוב התובע בהוצאות הנתבע, לאחר שהתובע הודיע שהוא מוותר על תביעתו בסך 1,416 ₪, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל נגד הנתבע בשל יתרת חוב שנותרה אצל התובע לאחר שירות שנתן ללקוח הנושא את שמו של הנתבע.

הנתבע הגיש התנגדות, בה טען כי הוא אינו אותו לקוח, אלא רק נושא שם זהה לשמו.

ההתנגדות נקבעה לדיון, אולם סמוך לפניה הודיע התובע כי הוא חוזר בו מתביעתו, וכי עשה מאמצים להניא את הנתבע מלהתייצב לדיון, נוכח הסכמתו לוותר על התביעה.

בהחלטתי מבוקר הדיון (הדיון היה קבוע לשעה 10:20, וההחלטה ניתנה בשעה 06:20) ביטלתי את הדיון והוריתי למזכירות להודיע בדחיפות לנתבע, אישית.

הנתבע, ככל הנראה, התייצב בשעה היעודה (אם כי לא הופיע באולם), ועותר לחיוב התובע בהוצאותיו.

התובע מתנגד, מפנה למאמציו לייתר את הדיון, לכך שהנתבע כלל לא היה מיוצג, ולכך שהנתבע עתר לדחיית הדיון, ואילץ את התובע להגיש תגובה בעניין, שכן לא ניסה לתאם את הדחייה במישרין.

אני סבור שיש מן הצדק בעמדות שני הצדדים.

אכן מן הראוי לצמצם בפסיקת הוצאות, מקום בו תובע יוזם בעצמו את הפסקת התביעה, ובמועד מוקדם ככל הניתן; מאידך, ניתן היה לפעול מוקדם מספיק, כדי שביטול הדיון לא היה נעשה בבוקרו, אלא מספר ימים (או אפילו שבועות) קודם לכן. יתר על כן, גם בהעדר ייצוג, נגרמות הוצאות לבעל דין, במיוחד מקום בו ההתנגדות, כפי שניכר מעיון בה, נכתבה בסיוע מקצועי.

לגוף העניין, טעות בזיהוי עשויה לקרות, אולם היא לבטח לא אשמתו של הנתבע (ומנגד, גם לא ניתן להתעלם מכך שהמחלוקת המסוימת לא הוכרעה, ויכול והתובע היה מצליח להוכיח שהלקוח הוא באמת הנתבע, וכי הגנת הנתבע היא הגנת בדים).

אני דוחה את התביעה, אפוא, לאור עמדת התובע, אולם מחייבו בהוצאות הנתבע על הצד הנמוך, בסך של 450 ₪. תיק ההוצאה לפועל ייסגר.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בהעדר הצדדים.