ת"ת 40720-10-13 רשות השידור נ' סעד

הבקשה בפניי היא לעיון מחדש בהוצאות שנפסקו נגד התובעת.

לאור מהות הבקשה לא נתבקשה תגובת הנתבעת.

בפרוטוקול הדיון מיום 30/6/14, נרשמו דברי ב"כ התובעת לפיהם נדרשה בדיקה עובדתית של גירסת התובעת לפיה התגוררה באותה כתובת של הוריה כל השנים; ואם יימצא כי כך הדבר הרי שאין עליה חובה כלל לשלם אגרת טלוויזיה.

בהתאם לאמור, דחה בית המשפט את הדיון למועד נוסף, ואולם הוסיף בהחלטה, כי כדי לחסוך לצדדים הגעה לדיון נוסף, הרי שככל שבדיקת התובעת את הטענה, תעלה כי אכן התגוררה הנתבעת בבית הוריה כל השנים מושא התביעה, למעשה אין טעם בקיום הדיון והחיוב יבוטל.

עוד נרשם בהחלטה מהו סכום ההוצאות שעל התובעת לשלם לנתבעת במקרה כזה - והסכום הועמד על 1,000 ש"ח.

ואולם, למרות שהתובעת בדקה ומצאה כי אכן הנתבעת התגוררה בבית הוריה כל השנים, אלא שהדבר לא עודכן ברישומי התובעת בשל שינוי שם הרחוב של אותו בית מגורים, תחת סיום התיק על- פי המלצתו של בית המשפט, תוך תשלום הוצאות כפי שנקבע מראש לצדדים, וזאת למען חסכון בזמנם של הצדדים וזמנו של בית המשפט, הגישה התובעת תגובה ביום 8/7/14, לה נדרשה הנתבעת להגיב, כפי שאכן עשתה ביום 14/7/14, שם גם עמדה על הוצאות.

ביום 15/7/14 הגישה התובעת הודעה נוספת לבית המשפט, ולפיה מתייתר הדיון לאור הבירור שנעשה, שם גם ציינה דרישתה של הנתבעת להוצאות גבוהות, ושם גם נאמר כי התובעת עצמה מוותרת על הוצאותיה בגין מחדלה של הנתבעת כפי שפורט בהודעת התובעת מיום 8/7/14. באותה הודעה נרשם כי התובעת מסכימה למחיקת התובענה, ומשאירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ההוצאות, מבלי הצדדים יצטרכו להתייצב לדיון.

בנסיבות אלה, מאחר שעל-פי לשון ההודעה שמסרה התובעת, הנתבעת היא זו שלכאורה לא הסכימה לסכום ההוצאות שנקבע עוד בדיון הקודם, נדרש לקיים הדיון במועדו (16/7/14). בדיון הסתבר כי הנתבעת הסכימה להוצאות שנקבעו, אלא שהתובעת סברה כי הנתבעת אינה זכאית להן, וזאת כאמור מפאת האמור בהודעה מיום 8/7/14.

לאור כל האמור, מאחר שלמעשה הדיון מיום 16/7/14 לא נדרש, והיה על התובעת, על-פי בדיקתה, לסגור את תיק החוב שנפתח נגד הנתבעת, מאחר שמצאה כי טענתה בדבר מקום מגוריה נכונה, כפי שטענה הן בהתנגדות, הן בדיון והן בחלופת המכתבים שקדמה להליך, הרי שהיה על התובעת לסגור את התיק ולשלם את ההוצאות שנקבעו ולחסוך כל דין ודברים נוסף בין הצדדים.

בנסיבות אלה, ומאחר שהצדדים הותירו לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ההוצאות, נפסקו ההוצאות שכפי שנפסקו, באופן שלוקח בחשבון את מכלול האמור לעיל.

לא מצאתי לשנות מההחלטה שניתנה.