ת"ת 40044-07-16 סלקום ישראל בע"מ נ' אסא

1. לפני התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב בסך 8,201 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש בתמורה למתן שירותי התקשרות ומכשירי תקשורת סלולריים שונים שקיבל המבקש מהמשיבה כאמור בסעיף 3 לכתב התביעה.

לכתב התביעה צורף מסמך המכונה "נספח לעדכון תנאי ההתקשרות החל מיום 1.1.11" בו נרשמו שני סעיפים הדנים בחיובים שיחולו על המבקש בעת הפסקת ההתקשרות בין הצדדים.

זאת ותו לא.

כמו כן צורף לכתב התביעה דו"ח פעולות לקוח מיום 23.11.08 עד ליום 24.6.14 המפרט את החיובים ותשלומי המבקש בגינם. צורפו גם מכתב התראה מאוגוסט 2014 וכן שתיים מפניות המבקש למשיבה מאפריל 2014.

2. התנגדות המבקש הוגשה לכאורה באיחור אך בבקשתו להארכת מועד להגשת ההתנגדות טען כי האזהרה לא נמסרה לו כלל וכי קיומו של תיק ההוצאה לפועל נודע לו בתחילת יולי 2016 עת נמסר לו מהבנק כי הוטל עיקול על חשבונו.

בתצהיר מתוקן שהגיש המבקש טען כי אינו חב דבר למשיבה ופירט את משנתו על פני 34 סעיפים.

לטענת המבקש רכש מהמשיבה שלושה מכשירים סלולריים אשר בדיעבד הסתבר כי היו תקולים.

עוד טען המבקש כי סוכני המכירות של המשיבה הבטיחו לו הטבה בדמות זיכויים חודשיים בגין כל רכישת מכשיר אשר בדיעבד הסתבר כי לא בוצעו או בוצעו באופן חלקי.

מאחר והמשיבה סירבה לזכותו כמוסכם, התנתק משירותי המשיבה.

המבקש ציין כי בעקבות מו"מ בין הצדדים זוכה רק בסך 2,324 ₪ וזאת על דעת המשיבה בלבד במקום בסך 10,000 ₪ אותם טוען המבקש כי מגיעים לו מהמשיבה.

3. ב"כ המשיבה עתרה לדחיית ההתנגדות לביצוע התובענה בטענה כי הוגשה באיחור ומשום שאינה מפורטת דיה ואינה מציגה עילת הגנה ראויה לבירור.

הוצג אישור מסירה לפיה בוצעה מסירה של האזהרה ביום 13.4.15 בשעה 12:30 והמבקש סירב לקבל את האזהרה. צורף תצהיר המוסר שהוא טופס סטנדרטי בו מולאו הפרטים הרלוונטיים. בתצהיר נרשם כי המסירה בוצעה ברח' הלסינקי 17/2 בתל אביב. בסעיף 4 סומן X בחלופה "סירב לקבל". התצהיר נחתם ביום 18.5.15.

במעמד הדיון נחקר המוסר של האזהרה למבקש אשר חתם על התצהיר ומעדותו עלה כי האזהרה אכן לא נמסרה מעולם למבקש משום שהמוסר הודה בעדותו כי מעולם לא נפגש עם המבקש פנים אל פנים.

לטענת המוסר שוחח עם המבקש בטלפון וקבע עמו מקום מפגש אליו לא טרח המבקש להגיע.

לפיכך, דפק על דלתו של המבקש בשנית אך למרות קולות ששמע מעבר לדלת, זו לא נפתחה ולפיכך הסיק מכך כי המבקש מתחמק ממנו.