ת"ת 39723-10-13 כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ נ' שדה

1.זוהי התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.

לטענת המשיבה המבקש חייב לה את סכום התביעה עקב מתן שירותי מידע למבקש עפ"י הסכם בין שני הצדדים.

2.המבקש טען בתצהיר התומך בהתנגדותו כי אכן הוא פנה למשיבה , אז חברת " במרום " וזאת כדי לקבל אינפורמציה ולא הייתה לו כוונה להתקשר בהסכם והוא עמד על כך שיתן תשובה טלפונית אם הוא יסכים לרישומו אצל המשיבה.

לטענת המבקש, המשיבה לא סיפקה לו שירות כלשהו, ולכן אינו חייב לה מאומה וכי המשיבה עשתה אותו דבר למספר אנשים שנרשמו אצלה.

3.התקיים דיון בפני בו נחקר המבקש על תצהירו.

המבקש אישר את חתימתו על הסכם ההתקשרות בו מפורטים התנאים אך טען כי אילו אכן היה מסכים לרישום הוא היה נותן אמצעי תשלום או חותם על ידו.

לטענתו הוא הולך שולל ורומה כי הוא הבין שלא יהיה חייב בגין רישומו כל עוד לא אישר זאת טלפונית והראייה לטענתו היא התקשרות המשיבה אליו ,לאחר חתימתו בה הם ביקשו ממנו שיאשר השתתפות.

המשיבה הציגה בדיון כרטסת לקוח מש/1 ואישור שליחת אודישנים מש/2.

דיון והכרעה:

4.הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר, פ"ד מר ( 1 ), 273, 272.

ע"א 549/89 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב ( 1 ), 722, 721.

רע"א 39/89 גליק נ' גליק, פ"ד מ ( 1 ), 51.

ע"א 465/89 דביר נ' בנק מזרחי מאוחד, פ"ד מה ( 1 ), 66.

ומכאן, בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת הנתבע אמת היא, האם יכולה היא לזכות משפט ואם התשובה כן, נותנים לנתבע רשות להתגונן.