ת"ת 39656-05-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' עזריה

1.ביום 16/2/14 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד הנתבע על סך 561 ₪ בגין דמי ביטוח שלא שולמו עבור פוליסה לביטוח רכב מ.ר. 3426451 לתקופה מיום 1/9/13 עד 2/1/14. לכתב התביעה צורפו מכתב התראה, מצב חשבון בפוליסה ומפרט של הפוליסה. בסעיפים 3 עד 8 של כתב התביעה מציין ב"כ התובעת כי בידי התובעת הקלטה שבה מאשר הנתבע את רכישת הפוליסה והיא ו/או תימלולה, יוגשו לבית המשפט על פי בקשתו או במקרה של הגשת התנגדות, לאור המגבלות הטכניות לצירוף הקלטה לכתב התביעה. ב"כ התובעת מפנה לסעיף 10א לפקודת הראיות ולערעור פלילי 323/84.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 9/4/14.

3.ביום 14/5/15 הגיש הנתבע התנגדות במסגרתה טען כי נודע לו על התיק במקרה ומעולם לא קיבל אזהרה. עוד טען הנתבע כי התביעה אינה חוקית כיוון שמעולם לא חתם לתובעת על חוזה או מסמך כלשהו. הנתבע הוסיף וציין כי הרכב שייך לחבר שלו והוא התקשר כדי לקבל הצעה בלבד.

4.ביום 25/5/15 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. צורף אישור מסירה לפיו האזהרה נמסרה לנתבע ביום 9/4/14 על ידי המוסר הפרטי מוחמד בדראן בכתובתו של הנתבע כפי שמופיעה בהתנגדות כאשר הנתבע סירב לחתום על אישור המסירה. נטען כי ביום בו בוצעה המסירה יצר הנתבע קשר עם ב"כ התובעת ושאל לפשר התביעה. באותה שיחה הוסבר לנתבע על החוב ונאמר לו כי עליו לשלמו. הנתבע אמר שהוא לא רוצה לשלם ולא מפחד מהוצאה לפועל כי הוא לא עובד ושיחפשו אותו. מאוחר יותר באותו יום יצר הנתבע קשר עם התובעת, ביקש הפחתה מסכום החוב והופנה בחזרה לב"כ התובעת. הנתבע הופנה לב"כ התובעת קיבל הסכמה לבוא לקראתו בכל הנוגע לסכום החוב ואמר כי אין ביכולתו לשלם. לטענת ב"כ התובעת הנתבע אמר כי הוא חייב המון כספים מאז שהתגרש, אימא שלו לא מוכנה לעזור לו והוא עובד בבניין ומקבל 250 ₪ ליום, לא באופן קבוע.

5.עוד טוען ב"כ התובעת כי ביום 13/4/14 התקשר שוב הנתבע למשרדו ואמר כי רצה לשלם את החוב בדואר אבל המחשבים קרסו. הנתבע הודיע כי הוא רוצה להפקיד בשלושה תשלומים והבטיח לעשות הפקדה בשבוע הבא. לאחר כמה שעות ניסה הנתבע לשלם בכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 5748 בשישה תשלומים אך חברת האשראי לא אישרה את העסקה. ביום 23/4/14 הנתבע יצר קשר פעם נוספת והבטיח להפקיד תשלום ראשון עד ליום שישי באותו שבוע.

6.לאור האמור לעיל נטען כי לא רק שבבקשה להארכת מועד אין טעם מיוחד אלא היא מבטאת זלזול בסדרי דין ועזות מצח בדמות הגשת תצהיר שקרי. נטען כי גם לגופו של עניין יש לדחות את ההתנגדות שכן לאחר בדיקות מעמיקות בחברת הביטוח נמצא כי הנתבע ביקש לעשות פוליסה שאף היתה בתוקף והנתבע הבטיח לשלם את החוב לפני שהחוב הועבר לטיפול משפטי. לתמיכה בטענה זו מוצג תיעוד שיחות שערכה חברת הביטוח לפיו ביום 17/11/13 אמר הנתבע כי רכש רכב מעוקל, כאשר כרגע הפוליסה בתוקף עד שיודיע הנתבע , שנוהג על הרכב , מה הוא הולך לעשות.

7.עובדות התגובה נתמכות בתיעוד שיחות שלפי הנטען בוצע בזמן אמת הן אצל התובעת והן במשרד בא כוחה.

8.ביום 9/6/15 הוגשה תשובה לתגובה במסגרתה טוען הנתבע כי הרכב לא היה בבעלותו. הנתבע מסביר כי היה אמור לעשות טובה לחבר ולשלם בכרטיס אשראי. משלא אושרה העסקה על ידי חברת האשראי, יצרו איתו קשר נציגי החברה והוא ניסה לשלם אך הסביר כי הרכב לא שייך לו ואין לו אפשרות אחרת לשלם עבורו. הנתבע חזר על הטענות לפיהן לא חתם על אישור המסירה או על התחייבות כלפי התובעת ולכן יש למחוק את התביעה נגדו.

9.מלכתחילה לא היה מקום להגיש את התביעה הזו במישרין להוצאה לפועל באופן בו הוגשה. סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל כפי שפורש על ידי הפסיקה מאפשר להגיש תביעה במישרין להוצאה לפועל רק כאשר התביעה מבוססת על ראשית ראיה בכתב שהיא מסמך הנחזה להיות ערוך או חתום על ידי הנתבע. יש דעות בפסיקה לפיהן חברת ביטוח יכולה להגיש תביעה בגין דמי פוליסה כתביעה בסדר דין מקוצר או כתביעה על סכום קצוב בצירוף הפוליסה ללא מסמך הנחזה להיות חתום ע"י הנתבע . אני לא מסכים עם דעות אלו שכן לטעמי יש לייחד את האפשרות שניתנה לתובעים להגיש את התביעה במישרין ללשכת ההוצאה לפועל לתביעות המבוססות על מסמך כתוב. במקרה שלפניי עולה מכתב התביעה כי ב"כ התובעת לא נשען על אותן דעות אלא על הקלטה המצויה ברשות התובעת. במצב דברים שכזה לא ברור מדוע ב"כ התובעת לא צירף כבר לכתב התביעה את התמליל של אותה שיחה במסגרתה מודה הנתבע בהזמנת הפוליסה נשוא התביעה. לכן אם היתה מוגשת בקשה למחיקת כותרת, הייתי מקבל את הבקשה.