ת"ת 37591-01-15 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' נאסר

תובענה זו החלה דרכה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה ובד בבד הגישו בקשה להארכת מעוד. בבקשות אלו אמור להתקיים דיון במעמד הצדדים.

הבקשה המונחת לפני, היא בקשה דחופה לביטול ועיכוב הליכי הוצאה לפועל במעמד צד אחד.

בבקשה ובתצהיר נטען כי לא בוצעה מסירה של האזהרה וכי הנתבע לא קיבל את כתב התביעה.

עוד נטען בבקשה כי אי ביטול הליכים יגרום לנתבע נזקים בלתי הפיכים.

לפני שאדון בבקשה לגופה, אעיר בקצירת האומר, אודות בקשות מסוג זה:

קיימת ציפייה מצד חלק מהנתבעים לביטול הליכי הוצאה לפועל על בסיס הטענה כי הנתבע לא קיבל את כתב התביעה , כי לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה וכי אינו יכול להמתין לדיון שיתקיים במעמד הצדדים. ציפייה זו עולה תכופות מבין השיטין בדמות ניסוח כללי של הבקשות וצירוף תצהירים כלליים בהם טוענים נתבעים כי לא קיבלו את האזהרה ולא חתמו עליה וכי ייגרם להם נזק בלתי הפיך אם לא יבוטלו ההליכים. בקשות לביטול הליכים תוך הודאה כי כתב התביעה נמסר כדין הן נדירות.

ברם, ציפייה זו , כל עוד אינה נתמכת בראיות, אינה מוצדקת. שכן בחלק גדול מהמקרים , ( ואין בדברים אלה משום נקיטת עמדה לגבי תיק זה ), מתברר בדיעבד כי הנתבע קיבל את כתב התביעה על סכום קצוב וכי מסירת האזהרה בוצעה כדין , אך הנתבע לא טרח להגיש התנגדות אלא זנח את התובענה ולא נקף אצבע עד אשר הצליח התובע לנקוט הליך ביצוע אפקטיבי. או אז פונה הנתבע לבית המשפט.

אמנם נכון כי ניתן לפסוק במקרים אלה הוצאות הולמות , אך בל נשכח כי לא כל הליך שבוטל ניתן לשחזרו . הווי אומר- כשם שלנתבע עלול להיגרם נזק בלתי הפיך עקב אי ביטולו של הליך , כך גם לתובע עלול להיגרם נזק בלתי הפיך עקב ביטולו של הליך.