ת"ת 3563-10-16 לוזון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1. המבקש, הוא התובע בבקשה לביצוע תובענה בגינה הגישה המשיבה התנגדות לביצוע התובענה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

הבקשה לביצוע התובענה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים והמשיבה הגישה את ההתנגדות לביצוע התובענה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מכח הוראות תקנה 109ב(ב) ו-(ג) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 (להלן: "התקנות"):

"(ב)על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, ... יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן – לשכת ההגשה).

(ג)נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא המוסמכת לפי תקנת משנה (ב)."

דהיינו, הנתבע בתובענה כאמור, רשאי להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל הסמוכה לבית המשפט המוסמך לדעתו על פי תקנה 3א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

ככל שסבור התובע כי הנתבע שגה בגישתו ואין לבית המשפט, אליו הועברה ההתנגדות לדיון, סמכות מקומית לדון בה, רשאי הוא לעתור לעריכת דיון בנושא זה כפי שעשה המבקש בענייננו.

2. עולה מטענות הצדדים כי קיימת סמכות מקומית מקבילה הן לבית משפט השלום בירושלים מכח מקום קרות האירוע הרלוונטי לתביעה והן של בית משפט השלום בתל אביב מכח מקום מושבו של סניף המשיבה הנתבעת ברמת גן.

דהיינו, ניתנה לנתבע בתובענה, שראשיתה בלשכת ההוצאה לפועל, הזכות לבחור בין האפשרויות הרלוונטיות על פי תקנה 3א לתקנות סדר הדין האזרחי.

התובע רשאי לטעון רק כנגד היעדר סמכות מקומית כלל לבית המשפט ולא להלין על בחירתו של הנתבע.

אין לתובע בתובענה מסוג זה אלא להשלים עם בחירתו זו של הנתבע.

3. אשר על כן, הבקשה להעברת הדיון נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 750 ₪.