ת"ת 34917-04-15 אל הבית בע"מ נ' קרן אור שמש בע"מ ואח'

1.בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב בשל תניית שיפוט.

2.המבקשת הגישה תובענה לסכום קצוב כנגד המשיבים בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, לתשלום חוב עבור שירותי פרסום שקיבלה המשיבה 1 מהמבקשת ולתשלומם ערב המשיב 2.

3.המשיבים הגישו התנגדות לביצוע התובענה בהתאם לתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד, תוך שהם טוענים כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבתי המשפט במחוז הדרום, הואיל ומקום מגורי הנתבעת באשדוד ומקום יצירת ההתחייבות במשרדי הנתבעת בעיר אשדוד.

4.הדיון בהתנגדות הועבר בהתאם, לבית משפט השלום באשדוד, אולם המבקשת-התובעת, עתרה להעברת התיק לבית משפט השלום בתל-אביב.

לטענת המבקשת, בית המשפט באשדוד נעדר סמכות מקומית שכן בהסכם ההתקשרות בין הצדדים קיימת תניית שיפוט ולפיה: "הסמכות לדון בכל עניין הנובע מהסכם זה, הינה לבית משפט השלום בת"א-יפו והדינים שיחולו על הסכם זה הינם דיני החוזים בלבד".

5.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם אין מדובר בתניית שיפוט ייחודית ולא צויינו המילים "בלבד" או "אך ורק" ולפיכך הסמכות המקומית לדון בתובענה הינה לבית משפט השלום באשדוד, בהתאם לתקנה 3(א)(1) ו-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

6.תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

ככל שלא נקבע בהסכם כי מקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, הרי שיש בתנייה כדי לקבוע סמכות שיפוט מקבילה ולא ייחודית.

(ראו א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה אחת עשרה, עמ' 64).