ת"ת 34727-11-14

בפני תביעה כספית, על סך של 1767 ₪, שעניינה יתרת חוב בגין מכשיר סלולארי שסופק לנתבע, והוצאות גביה נלוות. התביעה הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1210704140), והנתבע הגיש התנגדות.

הדיון בהתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה לפשרה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי הנתבע רכש ממנה מכשיר סלולרי, בפריסת התמורה, וקודם שהספיק להשלים את התשלומים החליפו באחר, ואף אותו רכש בפריסת התמורה. לאחר שחדל לשלם את התשלומים השוטפים, נדרש לעשות כן, ושילם את יתרת התשלום של המכשיר הראשון, בלבד – ועל כן הוגשה התביעה רק על יתרת המכשיר השני, ועל הוצאות הגבייה, כאמור. התובעת טוענת גם, כי הנתבע חתם אלקטרונית על הסכם הכולל את ההוראות המחייבות אותו לשלם כאמור.

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן כי החליף את המכשיר הראשון בשל ריבוי תקלות, ולאור הצעת נציג התובעת, בלא שהוסבר לו שהוא הולך לשלם שוב על מכשיר נוסף, וזאת כהצעה שנועדה למנוע את התנתקותו משירותי התובעת. לדבריו, חתם באותו מעמד על פד חתימה אלקטרוני, לאחר שהוסבר לו שהוא חותם על אישור כי קיבל את המכשיר לידיו. לאחר שנוכח שהוא מחוייב במקביל עבור שני מכשירים, ביטל את הוראת הקבע והתנתק משירותי התובעת. לאחר מכן, שילם את יתרת תמורת המכשיר הראשון, אך אין לחייבו עבור המכשיר השני.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 441 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, ניתן יהיה לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, לגביית הסכום הפסוק כאמור לעיל.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.