ת"ת 34592-09-15 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' אבו עמאר

בפניי תביעתה של התובעת לתשלום בגין חשבוניות שהוצאו לנתבע והנוגעות לשירותים שניתנו לו בקשר עם שימוש בטלפונים ניידים.

1. התובעת הגישה תובענה על סכום קצוב על סך של 7,682 ₪.

2. הנתבע הגיש התנגדות בה טען, בין היתר, כי "שכל המסמכים המוזכרים בסעיף 6 לכתב התביעה לא נחתמו על ידו" וכן טען כי "העיסקה בוצעה בבאר שבע".

3. ביום 21.01.2016 התקיים דיון במהלכו גם התקיים שיח מחוץ לפרוטוקול.

הצדדים הסכימו כי התובעת תבדוק את טענתו של הנתבע, שנטענה לראשונה בדיון, ביחס לקיומו של מעשה בי דין הנוגע להליך שהתקיים בתיק 4831-002-15 (להלן: "ההליך המקביל") בו הוגש הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

4. בהחלטה בדיון קבעתי כי הצדדים יודיעו עמדתם ביחס להמשך ההליך.

5. הצדדים אכן הגישו הודעה ולפיה, חרף המחלוקת ביחס לקיומו של מעשה בי דין כאמור, הוסכם ביניהם כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי ס' 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

6. למען הזהירות, ומאחר והנתבע אינו מיוצג, הבהרתי בהחלטתי מיום 25.02.2016 את ההשלכות של מתן פסק דין בדרך זו, לרבות העובדה כי הוא ניתן ללא נימוקים וכי הוא שוקל גם שיקולי צדק.

7. משלא באה כל טענה בעניין ההחלטה האמורה הגיעה העת למתן פסק דין וזאת, כאמור, על דרך הפשרה.

8. על פי הפשט אכן אין צורך בכל נימוק שהוא ודי לנקוב בסכום בטווח עליו הסכימו הצדדים.