ת"ת 33663-10-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו

לפני התנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב. יצוין, כי הבקשה הוגשה באיחור, אך ב"כ המשיבה נתן הסכמתו למתן ארכה להגשתה.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לתשלום חוב דמי השתתפות עצמית שלא שולמה בגין מקרה ביטוח שאירע למבקש.

המבקש טוען כי חרף אמור בפוליסה לפיה דמי ההשתתפות העצמית עומדים על 7,272 ₪, דרשה ממנו המשיבה השתתפות עצמית בסכום של 7,826 ₪. כן טוען המבקש, כי לא התקבל אצלו מכתב דרישה לתשלום החוב. המבקש מוסיף וטוען כי במכתב התראה שנשלח אליו, דרשה המשיבה סכום של 8,238, תוך שהוסיפה לחוב הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות בגין מכתב התראה. עם קבלת מכתב ההתראה, פנה מנהל התפעול של המבקש לב"כ המשיבה והודיע לו כי הוא מודה בקיומו של סכום הקרן בלבד, ומבקש לבטל את החיובים האחרים שאין להם הצדקה, ואולם ב"כ המשיבה סירב.

עם קבלת התביעה שלח המבקש שיק בסכום החוב המקורי בסך של 7,272 ₪ לפקודת המשיבה, אך המשיבה עמדה על תשלום הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות.

המבקש טוען כי אין הצדקה לתשלום הריביות, שכן הדבר הוא בניגוד גמור לפוליסה.

מתצהירו של המבקש והמסמכים שצורפו עולה, כי המבקש שילם למשיבה את קרן החוב במלואה, וכי טענותיו נוגעות לחיובו בתשלום הפרשי הצמדה וריבית וכן לתשלום הוצאות מכתה ההתראה, שכן לטענתו לא קיבל מכתב דרישה לתשלום החוב וכי אין בפוליסה מקור חוקי לחיובו בתשלומים אלה.

הכלל הוא שבדונו בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את נכונות טענות המבקש ואמיתות גרסתו, ודי בכך כי המבקש יעלה הגנה אפשרית בפני התביעה.

במקרה זה, טענת המבקש כי לא קיבל את מכתב הדרישה לתשלום החוב ועל כן אין לחייבו בריביות ובהוצאות מכתב ההתראה, עשויה להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת ההתנגדות, וזאת בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-,1984 ועל עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

בשולי הדברים אציין, כי בהתחשב בכך שהמחלוקת היא מינורית ונוגעת רק לחיוב בריביות והוצאות, מוצע לצדדים להידבר ביניהם, על מנת לחסוך בהוצאות מיותרות.