ת"ת 3280-01-14 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' זידאן

לפניי בקשה לביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 15.5.14, לפיה דחיתי את התנגדותו של המבקש לתביעה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה – רשות השידור בגין חוב בסך 1,787 ₪ שהוא חב לה, לטענתה בגין החזקת מקלט טלוויזיה על פי חוק רשות השידור, התשכ"ה – 1965.

ביום 27.3.15 ניתן על ידי תוקף להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרתו התחייבה המשיבה לשלוח תוך 90 יום לביתו של המבקש סוקר על מנת לבדוק טענתו כי אינו מחזיק במקלט טלויזיה, כפי שטען בהתנגדותו. על פי ההסדר, היה ותימצא טלויזיה בביתו – תידחה ההתנגדות ובמידה ולא יימצא מקלט – תידחה התביעה על סכום קצוב.

ביום 15.5.14 הגישה המשיבה בקשה לדחיית ההתנגדות בשל אי עמידה בהסדר הדיוני לאחר שבביקור הסוקר בביתו של הנתבע מיום 12.5.14 אותרה טלויזיה, כאשר "דו"ח ביקור בית" צורף כאסמכתא לבקשה זו. לאור תוכן הדו"ח הוריתי ביום 15.5.14 על דחיית ההתנגדות.

ביום 16.7.14 הגיש המבקש בקשה לביטול החלטתי בטענה שלא ניתנה לו הזכות להגיב לבקשה לדחיית ההתנגדות. המשיבה הגיבה לבקשה זו ביום 30.7.14 וטענה כי דו"ח הסוקר מדבר בעד עצמו, הנתבע מודה למעשה כי נמצא מקלט בביתו ואין לו טענות הגנה כלשהן נוכח ההסדר הדיוני.

ביום 11.8.14 הוריתי על קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים וב"כ.

6.לישיבה ביום 3.2.15 התייצב המבקש בלבד ללא עו"ד ובמהלך הדיון הודה כי קיימת בביתו טלוויזיה אשר לטענתו קיבל בירושה מאביו המנוח במסגרת חלוקת רכושו של האב בין בני המשפחה. הנתבע הפנה לדו"ח הסוקר בו נכתב במפורש כי: "יש לו מקלט מסוג JVC ישן ולא מחובר לממיר והוא משאיר המקלט זיכרון מאבא לדבריו".

7.ב"כ המשיבה טען מנגד כי היה על הנתבע להודיע לרשות השידור אודות קבלת מקלט טלוויזיה לרשותו ולחזקתו וכי היה עליו להודיע למשיבה על אי תקינות המכשיר על מנת להימנע מתשלום אגרה בגינו.