ת"ת 31827-02-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אר.די.טק. מחשוב לעסקים בע"מ

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה לביצוע בהוצאה לפועל. המבקשת הגישה התנגדות וכן בקשה להארכת מועד להגשתה. המשיבה הגיבה, והמבקשת הגיבה בתורה. היום התקיים דיון בבקשות, והמצהיר מטעם המבקשת, מר אברהם רובין, נחקר. כבר בפתח הדברים אבהיר, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, ודין ההתנגדות להימחק, מחמת האיחור בהגשתה.

האזהרה נמסרה למבקשת, ועל כך אין חולק, ביום 15.8.2013. ההתנגדות הוגשה ביום 29.1.2014, וגם על כך אין חולק. המועד להגשת התנגדות הוא 30 יום מקבלת האזהרה, כאשר התקופה שעד 31.8.2013, וכן התקופה שמיום 18.9.2013 ועד יום 25.9.2013, אינה באה במניין בשל פגרת הקיץ ופגרת הסוכות, בהתאמה. לפיכך, היום האחרון להגשת ההתנגדות במועד היה 8.10.2013. זהו מועד שנקבע בחיקוק, ועל כן נדרש "טעם מיוחד" להארכתו, עפ"י תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

באותו יום, 8.10.2013, כך על פי צרופות הבקשה, פנתה מטעם המבקשת באת-כוחה דאז, עוה"ד אלחדד, לב"כ המשיבה, הודיעה כי קיבלה את ייצוגה של המבקשת, וביקשה ארכה "להגשת כתב הגנה". לא נטען בבקשה ובתצהיר, כי בקשתה נענתה בחיוב. ביום 31.10.2013 פנתה עוה"ד אלחדד בשנית, וציינה במכתבה כי כבר ביום 1.10.2013 נוצר קשר טלפוני עם ב"כ המשיבה, אז הודיעה עוה"ד אלחדד כי מתנהלים מגעים לייצוג המבקשת על ידה; עוד הפנתה שם למכתבה מיום 8.10.2013; ולסיכום התרעמה על כך שביני לביני החלה המשיבה בפעולות בהוצאה לפועל. בשום מקום במכתב לא נטען, כי ניתנה הסכמת ב"כ המשיבה לארכה שנתבקשה.

בנסיבות מסוימות, יכול והייתי סובר, שיש לראות את המשיבה, שלכאורה לא הגיבה על בקשת הארכה, חרף חובתה הקולגיאלית לעשות כן, כאילו הסכימה לארכה מסוימת (למשל, כל עוד מתנהל מו"מ פעיל, וכיו"ב), אלא שבכך לא מסתיים האיחור.

ההתנגדות הוגשה ע"י ב"כ הנוכחי של המבקשת, עוה"ד מאיר רוקח. על פי צרופותיה, נחתם יפוי הכוח כבר ביום 16.12.2013 – חודש וחצי לאחר מכתבה השני של עוה"ד אלחדד, וחודש וחצי בקירוב לפני הגשת ההתנגדות. בשום מקום בבקשה להארכת מועד ובתצהיר לא נטען דבר היכול להסביר הן את החודש ומחצה הראשונים והן את החודש ומחצה השניים, ולבטח לא את שניהם. לא נטען כי היה מו"מ פעיל באותה תקופה, או כי היתה פניה נוספת של עוה"ד רוקח לקבלת ארכה, וכיו"ב.

אמנם, הטעם המיוחד הנדרש בתקנה 528 הנזכרת, הגם שבעבר זכה להתייחסות קפדנית וקשיחה, התרכך עם התפתחות הפסיקה, וכיום מכירים כטעם מיוחד גם בטעמים שבעבר לא היו זוכים לכך, וגם בטעמים הנעוצים בהתנהגות המבקש עצמו, אולם זאת בעיקר מקום בו טענות ההגנה הן מן המשובחות. גם אז, נדרש הסבר כלשהו, מניח את הדעת, כדי לאפשר להיאחז בו ולראות בו טעם מיוחד. כאמור, במקרה דנן לא הוצע הסבר מניח את הדעת (או הסבר כלשהו) לפרק הזמן הממושך שקדם להגשת ההתנגדות בפועל.

לא ניתן, אפוא, לקבל את הבקשה להארכת מועד, ואנוסים אנו על פי הדיבור לדחותה, בהעדר טעם מיוחד.

למעלה מהדרוש אוסיף בקיצור נמרץ, כי טעם רב גם מצאתי בדברי המשיבה, כי טענות ההגנה של המבקשת עמומות ובלתי מפורטות, ונראה כי גם אילו פורטו ספק אם היו מקימות הגנה מפני התביעה. עיקר טענותיה נשען על התיזה, לפיה כמעט נכפה עליה ניוד קווים סלולריים מחברה מתחרה אל המבקשת, אולם אין בהתנגדות הסבר לכך שהמבקשת נשארה לקוחה של המשיבה לאורך חודשים ארוכים, עד כמעט שנה. עוד נטען בה כי המבקשת חויבה שלא על פי המוסכם, אולם לא פורט המוסכם או הסטיה ממנו. מכאן, כי אפילו היה מוצע הסבר מניח את הדעת לאיחור, ספק אם היה ניתן להיאחז בטענות ההגנה כדי להחשיב הסבר זה לטעם מיוחד.

לפני סיום אוסיף גם, כי הטענות הנוגעות לכשרות התביעה להיות מוגשת לביצוע בהוצאה לפועל, המועלות אף הן בהתנגדות, כפופות אף הן לשאלת המועד, זאת על פי הוראת סעיף 81א1(ד)(1), המשווה את דינן של התנגדות על בסיס טענות הגנה ושל התנגדות על בסיס טענות פרוצדורליות שכאלה.