צ'יבין נ' מיניפון - מכשירי שמיעה בע"מ

בענין : התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1. ביום 17.6.15 הגיש התובע נגד הנתבעת ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב על סך 13,216 ש"ח בגין פרסומים שביצע התובע בעיתון חדשות חיפה והצפון שבבעלותו (להלן: "העיתון") לבקשת הנתבעת בארבעה תאריכים שפורטו בכתב התביעה. לכתב התביעה צורפה חשבונית אותה שלח התובע לנתבעת וכן מכתב התראה שלפי הנטען לא נענה.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של אזהרה לנתבעת ביום 14/7/15.

3.ביום 29/10/15 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. נטען כי לפי זכרונו של המצהיר יוסף דהאן (להלן: "יוסף") סכום ההזמנה עמד על 7,000 ₪ כולל מע"מ. יוסף מסביר כי לא היה מעוניין בפרסום בעיתון אבל התובע הבטיח לו הרים וגבעות בקשר לעזרה שיקבל דרך אנשי קשר אם ייבצע הזמנת פרסום בעיתון. נטען כי אחד מאותם אנשים הוא מר גדרון איתו שוחח יוסף והבטיח לקבוע מפגשים עם לקוחות פוטנציאליים באזור הקריות , עליו הוא ממונה. עוד הוזכר שמו של אדם בשם רפאל ממנו לא שמע יוסף עד היום. נטען כי במהלך כל התקופה מאז אותם פרסומים לא נוצר קשר עם האנשים האלו ואחרים ולכן יש לבטל את החוב.

4.בהחלטת הביניים מיום 15/11/15 התנתי את עיכוב הליכי הוצאה לפועל בהפקדת 13,000 ₪ עד 15/12/15 לאחר שלא מצאתי בתצהיר כל הסבר לאיחור בהגשת ההתנגדות. סכום זה לא הופקד עד היום.

5.ביום 22/11/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. נטען כי האזהרה הומצאה על ידי שליח במשרדי הנתבעת אולם הפקידה, שככל הנראה התקשרה ליוסף, סירבה לקבל את האזהרה. מודגש כי אין כל הסבר לאיחור בהגשת ההתנגדות, כאשר עצם הגשת בקשה להארכת מועד מהווה הודאה בתקפות המצאת האזהרה. לגופו של עניין נטען כי התובע סיכם עם הנתבעת על ארבעה עמודי פרסום בתאריכים המצוים בחשבונית לפיה 2,800 ₪ + מע"מ לעמוד. התובע טוען כי לא הבטיח דבר ליוסף מעבר לפרסום המודעות אבל ניסה לעזור לו ללא קשר לפרסום, כאשר קישר בינו לבין האחראי על הגימלאים בקרית מוצקין ואיש ועד עובדים ברפא"ל. נטען כי יוסף קיבל את החשבונית במשרדי התובע וביקש כי התובע יבצע עוד שני פרסומים ללא עלות והתובע הסכים. לפיכך נטען כי יש לדחות את ההתנגדות בהיותה הגנת בדים.

6.ביום 10/12/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובה. נטען כי הנתבעת ראתה לראשונה את האזהרה והתביעה בהוצאה לפועל לאחר שהוטל עיקול בבנק. נטען כי לאחר קבלת ההתראה פנתה הנתבעת בעקיפין על ידי איש קשר בשם מיכאל לתובע בהצעת פשרה על מנת להימנע מהליכים משפטיים אך התובע סירב להצעה. נטען כי סוכם על ביצוע ההזמנה בגובה כמחצית מההזמנה הסופית. נטען כי בפגישה במשרדו של התובע, הציע התובע לנתבעת להכפיל את נפח ההזמנה המקורי ובתמורה לקשר את יוסף עם אנשי מפתח שיכולים לקדם את אנשי המכירות של הנתבעת. נטען כי הנתבעת הכפילה את נפח ההזמנה לפרסום בעיתון בתמורה לסיוע של התובע בקידום המכירות של הנתבעת .

7.לאור האמור בהחלטתי מיום 22/11/15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק. אין מקום להיענות לבקשת הנתבעת בתשובה לקיים דיון שכן דיון בהתנגדות נועד כדי לאפשר לב"כ התובע לחקור את יוסף. לפיכך אין הצדקה לקיום דיון כאשר ב"כ התובע לא מביע עניין בקיומה של חקירה נגדית.

8.סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. על פי הפסיקה, יש "לפזול" במסגרת בחינת הבקשה להארכת מועד אל עבר סיכויי ההליך העיקרי כדי להימנע מתוצאות קשות הנובעות ממחדל דיוני בדמות הגשת התנגדות באיחור.