חברת הגיחון בע"מ נ' שוויקי זכוכית ומסחר 2010 בע"מ

התובעת הגישה לביצוע כנגד החייבת, תביעה על סכום קצוב, בתיק ההוצל"פ שבכותרת. 

כתב התביעה מציין, כי התובעת היא תאגיד מים ועפ"י רישומיו הנתבעת החזיקה בנכס המצוי בתחום השיפוט של תאגיד המים ולחובתה נזקף חוב כסכום התביעה (7111.07 ₪) בגין צריכת מים ו/או ביוב.

תדפיס פירוט החוב צורף כנספח א'.

הנתבעת הגישה התנגדות ועמה גם בקשה להארכת מועד, ביום 10/03/2016.

החלטת רשם ההוצל"פ קבעה, כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות חלף ביום 10/02/2016.

הבקשה להארכת מועד אינה נסמכת בתצהיר וכל שיש בה בכתב ידו של ב"כ הנתבעת הוא, כי לשיטתו יום הגשת הבקשה 10/03/2016, הוא המועד האחרון להגשת התנגדות.

ההתנגדות עצמה נסמכת בתצהירו של מר אמין שוויכי, מנהל הנתבעת המציין, כי עד חשבון צריכת מים לחודשים 10-08/2011 שהונפק בחודש 11/2011 שילמה המבקשת חשבונות כל אימת שקיבלה.

בגין חודשים 12-11/2011 קיבלה המבקשת חיוב ע"ס 886.59 ₪.

שבדק המצהיר את העניין מצא, כי התובעת מחייבת את הנתבעת גם בעבור "צריכה משותפת" של "מונה ראשי".

התברר למצהיר, כי המשיבה התקינה מד מים לכל האזור בו מנהלת המבקשת את עסקה וממד מים ראשי זה מספקת המשיבה מים לצרכנים שונים כאשר לכל אחד מהם מד מים משלו.

המשיבה נהגה לחייב את הצרכנים הן עפ"י הצריכה בפועל על פי מד המים הדרתי והן עפ"י צריכת המים לפי המונה הראשי.

המצהיר ביקר במשרדי המשיבה והודיע לה, כי אין המבקשת מוכנה לשלם בעבור צריכה משותפת אלא אך בעבור הצריכה האמיתית בפועל, שלה.

פקידת המשיבה סירבה למבוקש, קראה למנהל והאחרון ציין, כי "נוהל זה קיים לאור גניבות המים באזור".

לאחר שהמבקשת לא שילמה שלושה חשבונות שוטפים, ניתקה המשיבה את מד המים ואת אספקת המים למבקשת כל זאת היה באפריל 2012.