ת"ת 31280-05-15

המבקשת מתגוננת בפני תביעה לתשלום ארנונה בסך 32,603 ₪ בגין התקופה שמיום 1/7/10 עד ליום 11/12/13.

המבקש מתגוננת בטענה לפיה חלק מהחוב הינו בגין ביטול רטרואקטיבי של הנחה בשיעור 70% שניתנה לה בשנת 2008. המבקשת טוענת כי הביטול אינו מוצדק והעובדות שבבסיסו אינן נכונות. המבקש טענת כי החוב הנתבע אינו מאפשר לדעת מתי נולדה עילת התביעה בגין איזה חלק מהחוב.

לא מצאתי מקום לדון בטענות המבקשת בעניין אופן ביצוע מסירת האזהרה, באין חולק כי האזהרה הגיעה לידי המבקשת, וההתנגדות לביצוע תביעה הוגשה במועד.

בתגובה טוענת המשיבה טענה מקדמית לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון במתן הנחות בארנונה.

המשיבה מאשרת כי ההנחה, שניתנה למבקשת בשנת 2008 בוטלה, וטוענת כי נמסרה לגיסה הודעה על כך, ניתנה לה הזדמנות להציג מסמכים שיוכיחו אחרת, אך היא לא ניצלה אותה, ואין בטענתה כי לא שהתה בארץ אמת.

המשיבה טוענת כי המבקשת לא פעלה באמצעים החוקיים שהיו לה להתמודד עם החלטת המשיבה בעניין ההנחה בארנונה, אפילו לפי טענתה כי נודע לה עליה בשנת 2011.

המשיבה טוענת כי הבקשות, שהגישה המבקשת בקשר עם שנת 2011 ו-2013, והתשלומים ששילמה לפי הסדרים, שניתנו לה מדי פעם, מעידים כי זנחה את טענתה לעניין ביטול ההנחה לשנת 2008.

מפירוט התקופות עולה כי למבקשת נותר לאחר ביטול ההנחה חוב בגין השנים שלפני 2008 עד סוף 2008 בסך 10,157 ₪. הדבר עולה בבירור גם מנספחי כתב התביעה כאן. לתגובה צורף מכתב המשיבה מיום 17/5/09 בעניין ביטול ההנחה, תרשומות פנימיות של הפעולות שננקטו ביחס לחוב, כולל שיחה עם מיופה כח, מר בן הרוש, פירוט כניסות ויציאות של המבקשת ושל גרושה ליום 27/12/09 ודפי חשבון.

המבקשת הגישה תגובה לתגובה, שם חזר בא כחה וטען לעניין אופן ביצוע המסירה מבלי להכחיש קבלתה לידי המבקשת.