ת"ת 30726-10-13 עיריית רמת גן נ' שפט

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש לגביית חובות מים וארנונה בסך כולל של 22,381 ₪ שנצברו בגין הנכסים ברח' שפירא 20 ברמת גן בין השנים

2008-2010 (להלן: "בית מס' 20") וברח' שפירא 8 ברמת גן (להלן: "בית מס' 8") בין השנים 2012-2013.

המבקש התנגד וטען כי בשנת 2006 התברר לו כי חויב ביתר בתשלומי הארנונה של דירתו ברח' תרע"ד 16 ברמת גן (להלן: "הבית ברח' תרע"ד") עוד משנת 1996. לאחר השגה שהגיש וביצוע מדידה של שטח הדירה, הודתה המשיבה לטענתו כי גבתה מהמבקש חיובי ארנונה ביתר על פי שטח גדול מהמצוי.

המשיבה זיכתה את המבקש בגין חיוב יתר לתקופה שבין ינואר 2007 ועד יוני 2007 בלבד. לפיכך, טוען המבקש כי הינו זכאי לקיזוז בגין חיובי היתר אותם שילם משנת 1996 ועד 2007 ובסך 12,808 ש"ח להם צירף המבקש סך של 6,000 ₪ נזק שנגרם לו בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפטיות.

עוד טוען המבקש כי סכום התביעה כולל תשלומים ששולמו על ידו ובסך 8,224 ₪ במסגרת הסדר תשלומים מיום 31.8.09 כך שכל החיובים הנטענים על ידי המשיבה בתביעתה עד מועד זה – נפרעו על ידו.

כמו כן, טוען המבקש כי ביום 3.6.12 שילם המבקש חיובים נוספים של ארנונה ומים בסך 6,865 ₪ כך שכל החיובים הנטענים על ידי המשיבה עד למועד זה – נפרעו על ידו.

לבסוף טען המבקש כי הינו זכאי להנחה בשיעור 50% בחיוב הארנונה לשנת המס 2012.

2. בחקירתו הנגדית של המבקש במעמד הדיון התבררו העובדות כדלקמן:

הנכס ברח' תרעד 16 לגביו נטענה טענת הקיזוז בגין חיוב יתר בארנונה הוא נכס המוחזק על ידי גרושתו של המבקש בלבד.

המשיבה ניהלה בשנת 2007 כנגד המבקש הליכים משפטיים לגביית חובות שהגיעו לה ממנו בגין אותם הנכסים וכי כבר בשנת 2007 טען המבקש את טענת הקיזוז כנגד המשיבה בתיקי ההוצאה לפועל וכי הטענה נדחתה תוך הפניית המבקש לבית המשפט המוסמך לדון בטענה זו. המבקש הודה כי לא פנה לבית המשפט המוסמך.

עוד התברר כי המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לסכום קצוב בשנת 2008 בגין חובות מים וארנונה בנכס ברח' שפירא 20 עד יוני 2008.

3. במעמד הדיון ולאחר חקירתו הנגדית של המבקש, סיכמה ב"כ המשיבה את טענותיה וב"כ המבקש ביקש לסכם טענותיו בכתב לאחר שב"כ המשיבה תגיש פסיקה מתאימה.

ב"כ המשיבה הגישה פסיקה מפורטת ביום 16.9.14 ולמרות שהיה על ב"כ המבקש להגיש סיכומיו עד ליום 20.10.14, לא הוגש דבר עד עצם היום הזה.

לטענת ב"כ המשיבה יש לדחות את ההתנגדות בהעדר עילת הגנה וטענותיה נראות לי.

טענת פירעון חלק מהחוב הנתבע נדחית. המבקש נסמך על הצהרת המשיבה בהסדרי החוב שצירף לתצהירו. בהסדר, שצורף כנספח ה' להתנגדות, עולה כי מדובר בחוב בבית מס' 20 המסתכם ביום 31.8.09 לסך של 8,224 ₪ אותו שילם המבקש ולכאורה חופף בתקופתו לחיוב הנתבע בתיק דנן. אלא שהמבקש מתעלם מהמשך האמור באותו הסדר לפיו מדובר בחוב שהתנהל בגינו הליך משפטי והליך גבייה בהוצאה לפועל כאשר מספרי ההליכים צוינו באותו הסדר כך שסכום החוב מתייחס לחוב בהוצאה לפועל ולא לחיובי הארנונה ומים בספרי המשיבה עד לאותו תאריך.