ת"ת 3013-01-17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' עואד

1.ביום 26/04/16 הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבע על סכום קצוב שהועמדה על סך של 7,266.75 ₪.

בבסיס התביעה חיובים נטענים בגין שירותים וציוד תקשורת שסיפקה ומכרה התובעת לנתבע.

2.בהתנגדות שהגיש הנתבע ביום 11/12/16 אשר הועברה לבית משפט זה, טען הנתבע כי הוא לא חייב מאומה לתובעת וכי שילם לנציג המכירות מטעם התובעת, שהוא קרוב משפחתו, את הסכום המלא בגין רכישת הציוד, במזומן, אולם לא קיבל קבלה אודות התשלום. נטען, כי נציג התובעת מסר לנתבעֹ אישור על פיו החוב אופס. כמו כן, הוכחש הסכום הנתבע תוך שנטען כי הוא חסר בסיס ותימוכין.

בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, טען הנתבע כי הוא לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ וכי אמו, הנחזית להיות חתום על אישור מסירה, לא קיבלה אותה ולא חתמה עליה.

צוין, כי הנתבע נשוי מזה מספר שנים, מתגורר עם אשתו וילדיו בדירה נפרדת ולא מתגורר עם אמו.

3.בתגובתה להתנגדות טענה התובעת בהתייחס למועד הגשת ההתנגדות - כי הנתבע לא הציג אסמכתא כלשהי לביסוס טענתו על פיה הוא אינו מתגורר בכתובת בה בוצעה המסירה, כמו גם שלא עודכנה כתובת אחרת במשרד הפנים.

בהתייחס לטענות הנתבע בקשר לחוב הנתבע, טענה התובעת כי הנתבע היה בקשר רציף עם משרדי ב"כ התובעת טרם נפתח תיק ההוצל"פ, בטוֹענו טענות כאלה ואחרות כנגד החוב הנתבע כמו גם את הטענה כי שילם עבור הציוד במזומן, כאמור, אולם טענה זו לא גובתה במסמך כלשהו.

התובעת הפנתה לתשלום שביצע הנתבע של חשבוניות אוגוסט-ספטמבר 2015 עד אשר החליט לבטל באורח חד צדדי את הוראת הקבע.

4.נטען, כי חרף התחייבויותיו של הנתבע, לא שילם הנתבע לתובעת עד כה את יתרת חובו העומדת על סך הנתבע וכי יש לדחות אפוא ובנסיבות שפורטו לעיל את ההתנגדות שהגיש.