ת"ת 29694-04-14 בנק הפועלים בע"מ נ' קדמי

1.החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום כסף קצוב על סך 33,731 ₪.

2.התביעה הוגשה בגין חוב לבנק, בו התנהל חשבונו של מר ענו שמעון ז"ל (להלן: "הלקוח"), אשר קיבל מאת התובעת הלוואה לכיסוי חוב ופריסת חוב קיים, ע"ס 85,000 ₪, והתחייב להחזירה כפי שמפורט בכתב ההתחייבות והערבות מיום 22.1.2007.

3.הנתבע חתום כערב להלוואה זו, ולאור העובדה כי הלקוח עזב את הארץ והלך לעולמו, בטרם סיים לפרוע את כל חובו לתובעת, הוגשה כנגד הנתבע מכוח ערבותו להחזר ההלוואה התביעה.

4.הנתבע טוען בבקשת ההתנגדות שתי טענות הגנה עיקריות:

4.1 הטענה הראשונה, כי אף שידע והבין הנתבע, כי חותם כערב להלוואה דנן, חתימתו נעשתה תחת איומים ולחצים של הלקוח, אשר לטענתו השתייך לארגון פשע, ולנוכח חששו זה חתם על כתב הערבות. לטענת הנתבע בנסיבות אלה, חתימתו כערב נעדרת תוקף משפטי מחייב.

4.2 הטענה השנייה, הינה כי הבנק לא קיים את חובת הגילוי כלפיו, הנתבע לא היה מודע לקיומם ו/או היקפם של החובות הקיימים ללקוח, בעת שחתם על כתב הערבות.

5.ב"כ התובע ויתר על חקירת הנתבע על תצהירו, ובהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, הוסכם כי תינתן החלטה בבקשת ההתנגדות על סמך החומר בתיק ולאחר הגשת סיכומים בכתב של ב"כ הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני מורה כדלהלן.

6.אשר לטענת הנתבע כי חתימתו על כתב הערבות נעשתה תחת האיומים ולחצים של הלקוח, אזי שטענת הגנה זו נטענת באופן כללי וסתמי, ונעדרת כל פירוט עובדתי מינימלי. הטענה נעדרת פירוט לנסיבות הספציפיות, בהן היה נתון הנתבע תחת איומים אלו, חסר פירוט של המועדים בהם הושמעו האיומים, אין פירוט מה היו אותם איומים.

7.הנתבע אף לא פרט בתצהירו האם הגיש בזמן מן הזמנים תלונה במשטרה בדבר האיומים, בפרט לאור עזיבת הלקוח את הארץ ולכל המאוחר עם פטירתו של הלקוח.

8.בבקשה אין כל התייחסות האם פנה הנתבע לבנק לאחר שחתם על הערבות והודיע כי חתימתו הוצאה מממנו ע"י הלקוח תחת מסע לחצים ואיומים.

9.בנסיבות העניין, לאור העובדה כי טענה זו נטענת באופן סתמי וללא כל פירוט עובדתי מינימלי, אני מתנה את מתן הרשות להתגונן בגין טענה זו בהפקדה כספית של 15,000 ₪ תוך 30 יום מיום מקבלת החלטה זו. בהעדר ההפקדה תדחה בקשת ההתנגדות לעניין טענת הגנה זו ויושתו הוצאות בהתאם.

10.לעניין טענת ההגנה השנייה, בעניין הפרת חובת הגילוי של הבנק באשר לחובותיו של הלקוח טרם החתמתו כערב להלוואה, אני סבור כי טענה זו הינה בנסיבות המקרה, הגנת בדים, העומדת בסתירה לנטען בתצהירו של הנתבע עצמו וסיכומי ב"כ הצדדים, אשר נטענת אף היא בבקשת ההתנגדות באופן כללי וסתמי.

11.טענתו זו של הנתבע עומדת בסתירה ליתר טענותיו של הנתבע בתצהירו, בתצהיר התומך בהתנגדות, בו מודה הנתבע באופן ברור ומפורש כי טרם חתימתו על כתב הערבות ידע שההלוואה ע" ס 85,000 ש"ח לה התבקש לערוב נועדה לכיסוי חובות קודמים של הלקוח לבנק, ואף הבין משמעות הדברים.(סעיף 2 לתצהיר ההתנגדות).

12.הנתבע מודה בבקשת ההתנגדות כי חתם על כתב הערבות שהעתקו צורף כנספח 1 לכתב התביעה, אשר בס' 2 לכתב הערבות, מצוין באופן מפורש כי מדובר בהלוואה לכיסוי חוב ופריסת החוב. טענת הנתבע עומדת אף בסתירה לחתימתו של הנתבע, אשר לא הוכחשה בבקשת ההתנגדות, על טופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" שצורף כחלק מנספח 1 לכתב התביעה, בה פורט היקף החוב הנערב.

13.טענת הנתבע כי הבנק לא גילה לנתבע מלוא היקף חובותיו של הנתבע נטענת בעלמא ללא פירוט עובדתי מינימלי ומבלי שהראה הנתבע בבקשתו כי הבנק הסתיר ממנו קיומו של היקף חובות הגבוה מזה אשר לו ערב.