ת"ת 29304-04-15 המכללה האקדמית תל חי נ' הלאל

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.ביום 28/1/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 2,603 ₪ (קרן) בגין חוב המבוסס על טופס הרשמה ללימודי תואר ראשון של הלאל אלדן. לכתב התביעה צורפו טופס הרשמה ללימודי תואר ראשון בחוג שירותי אנוש ורב תחומי משנת 2010 במסלול אימהות חד הוריות, טופס הרשמה ללימודים בחוג לכלכלה וניהול משנת 2008, מכתב מיום 26/8/09 המודיע להלאל אלדן שממוצע הציונים בשנת תשס"ט הוא 32.5 והוא נמוך מהנדרש לשם מעבר לשנה הבאה, גיליון ציונים בחוג לכלכלה וניהול, הודעה על קבלה ללימודים מיום 11/9/08, הודעה על העברת ההרשמה לדיון בוועדת קבלה חוגית, דף חשבון לשנת הלימודים תשע"א ומכתב מבוטל מיום 8/1/09 לגביו נכתב בכתב יד כי נשלח מכתב מעודכן.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 23/7/14.

3.ביום 5/2/15 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. הנתבעת הצהירה כי היא ילידת 1959 גרושה ואם לארבעה ילדים מהם שלושה בגירים וקטין המצוי בחזקתה. הנתבעת מספרת כי היא עובדת כדיילת בחברת קוסמטיקה תמורת משכורת צנועה. בחודש ספטמבר 2010, מצאה הנתבעת מודעה בעיתון על לימודים לתואר ראשון לניהול משאבי אנוש אצל התובעת. הנתבעת זומנה למפגש היכרות בה הוסבר לה כי התוכנית מיועדת לנשים חד הוריות, עובדות ולכן הלימודים יתקיימו פעם בשבוע. הנתבעת מצהירה כי התוכנית התאימה לה ולכן נרשמה ללימודים ושילמה דמי רישום בסך של 350 ₪. לאחר שהגיעה לשיעור הראשון נמסר לה כי הלימודים יתקיימו במתכונת של יום אחד בבוקר ועוד שלושה ימים בשבוע בשעות הערב. הנתבעת ניגשה למזכירות המכללה והודיעה כי התוכנית לא מתאימה לה ואין ברצונה להתחיל בלימודים. המזכירה אמרה לנתבעת כי כיוון שלא התחילה את הלימודים היא רשאית לעזוב ואין צורך להגיש מסמך כלשהו. הנתבעת טוענת כי הסתמכה על דברי המזכירה ומאז עברו יותר משלוש שנים עד שקיבלה את התביעה לפני מס' חודשים.

4.לאחר קבלת התביעה התקשרה הנתבעת לתובעת כדי לברר מדוע הם טוענים שהיא חייבת כסף אך לא קיבלה תשובה וגם פנייה לב"כ התובעת לא הביאה לקבלת מידע ומענה ענייני. הנתבעת מצהירה כי פנתה לעמותת ידיד אשר הפנתה אותה ללשכה לסיוע משפטי ובמקביל הכינה עבורה בקשה לסגירת תיק שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת טוענת כי לא קיבלה החלטה בבקשה לסגירת תיק ובינתיים הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלה אצל גורמים אחרים. הנתבעת טוענת כי מס' ימים לפני הכנת התצהיר מיום 3/2/15 הופנתה לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ובמעמד הכנת התצהיר התברר בעזרת מרכז המידע של ההוצאה לפועל כי הבקשה לסגירת תיק נדחתה תוך הפניית הנתבעת להגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד.

5.הנתבעת מדגישה כי מרבית המסמכים שצורפו לתביעה אינם שייכים לה אלא לאדם בשם הלאל אלדן עם מס' זיהוי אחר מה שמלמד על התנהגות לקויה של התובעת ואולי אף על הגשת תביעה בשוגג.

6.ביום 14/5/15 הוגשה תשובת התובעת לתגובת הנתבעת. נטען כי מכתב ההתראה שקדם להגשת התביעה חזר בציון לא נדרש. נטען כי אין הסבר אמיתי לאיחור המשמעותי בהגשת ההתנגדות ואין בבקשה להארכת מועד כל טעם מיוחד. ב"כ התובעת מאשר כי לכתב התביעה השתרבבו מסמכים נוספים שאינם קשורים לנתבעת אולם צורפו לתביעה כל המסמכים הנוגעים לנתבעת, אשר ידעה היטב מדוע היא נתבעה על ידי התובעת בתיק זה. נטען כי תקנון שכר הלימוד של התובעת קובע כי מועמד ללימודים המחליט לבטל את הרשמתו יודיע על כך בכתב בלבד למזכירות החוג. נטען כי הודעה שנמסרה בעל פה אינה נחשבת. עוד נטען כי טענת הנתבעת לפיה שוחחה עם מזכירה אינה מפורטת והיא מוכחשת. לפיכך התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות. ראוי ציין כי לתגובה צורף כנספח ג' מסמך שלא מצאתי אותו בין מצורפי כתב התביעה בו מאשרת לכאורה הנתבעת בחתימת ידה ביום 6/9/10 כי היא מתחייבת לפעול על פי התקנונים של המכללה.

7.ביום 14/6/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי בתי המשפט נוהגים בסלחנות עם בקשות להארכת מועד של מי שזכאי לסיוע משפטי. מודגש כי נספח ג' לתגובה לא צורף לתביעה וגם בו אין הוכחה כי הנתבעת התחייבה לשלם שכר לימוד בסכום שנתבע בכתב התביעה. נטען כי אין הצדקה להטיל על הנתבעת נטל כספי שהיא אינה יכולה לעמוד בו רק כיוון שהיא אינה זוכרת את שם המזכירה שהיא דיברה עימה.

8.סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנת בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. במקרה שלפניי מסרה הנתבעת גרסה מפורטת והגיונית בכל הנוגע לפעולות אותן ביצעה מאז קיבלה את כתב התביעה במועד שמופיע בתיק ההוצאה לפועל ועד שהגישה את ההתנגדות. הגרסה הזו לא נסתרה במסגרת התגובה ויש לקבלה. כך בפרט כאשר הנתבעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, נתון שנקבע על ידי בית המשפט העליון כמקיים את הדרישה לטעם מיוחד. כך בפרט כאשר אין מחלוקת כי לכתב התביעה צורפו מסמכים שאינם קשורים לנתבעת.