ת"ת 29107-08-16 ישראכרט בעמ נ' בר לב

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

המשיבה הגישה תביעה על סך 1,955 ₪ בגין שימוש שעשה המבקש בכרטיס החיוב שהונפק עבורו על ידה.

התנגדות המבקש מופנית כנגד הסך של 1,139 ₪ מתוך הסכום הנתבע, כאשר לגרסתו בגין יתרת הסכום הוגשה מטעמו בקשה לקביעת צו תשלומים ללשכת ההוצאה לפועל במסגרת בקשה לאיחוד תיקים.

המבקש טוען בתצהירו כי בחודש אוגוסט או ספטמבר 2015 הגיע להסכם עם נציגי המשיבה לתשלום סכום שלא יפחת מהסך של 200 ₪ לחודש עד לכיסוי מלוא החוב. לטענתו, בחודש ינואר 2016 התברר לו כי המשיבה ביטלה את ההסכם עמו באופן חד צדדי וללא הודעה על כך.

במסגרת הדיון בהתנגדות שהתקיים בישיבת יום 18.12.16 טען ב"כ המשיבה כי החוב הנתבע מורכב מקרן בסך 1,636 ₪ בצירוף סכום של 146 ₪ בגין מכתב ההתראה, ריבית מצטברת בסכום של 157 ₪ וסך של 15 ₪ עבור עמלת החזר. זאת כאשר המבקש מודה בקיומו של חוב בסך של 2,436 ₪. עוד הוסיף ב"כ המשיבה כי כפירת המבקש מתייחסת אך לסכום של 49 ₪ המהווה עמלה בגין הודעת גביית חוב, וכל יתר הסכומים עליהם משיג המבקש בהתנגדותו אינם רלוונטיים לתביעה מאחר והם התווספו לחוב לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. לאור עמדה זו הצהיר ב"כ המשיבה כי המשיבה מוותרת על הסכום של 49 ₪ נשוא ההתנגדות.

אשר להסכם שהושג בין הצדדים הבהיר ב"כ המשיבה כי המבקש לא עמד בתשלום החודשי של חודש נובמבר ועל כן המשיבה העמידה את החוב לפירעון מיידי.

במעמד הדיון השיב ב"כ המבקש לטענות אלו והבהיר כי המבקש מודה בקיום חוב של 1,600 ₪ ובסכום הריבית שהתווסף אליו. המבקש שילם את התשלומים על-פי ההסכם כסדרם למעט בחודש נובמבר, אלא שבחודש אוקטובר ובחודש דצמבר שילם המבקש למשיבה סכום של 300 ₪ על חשבון חודש נובמבר. לפי עמדתו, המשיבה לא הלינה על אי-ביצוע התשלום בחודש נובמבר ולכן מניעת האפשרות להשלים את ביצוע ההסכם מצד המשיבה מהווה הפרה של ההסכם.

הלכה היא כי בעת בחינת התנגדות בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש ועליו להניח שיש אמת בהצהרתו ואין צורך להיזקק לבחינת מהימנות הגרסה שהוצגה על ידי המבקש. כמו כן, בית המשפט אינו בודק את טיב ראיות המבקש בשלב זה, שכן אין למנוע מהמבקש להעלות טענות מטעמים של הוכחה בלבד. לאור הלכה זו ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בשלב זה עומדת למבקש טענת הגנה אפשרית לפיה המשיבה לא היתה זכאית להעמיד את החוב לפירעון מיידי לאחר ביצוע התשלומים החודשים כסדרם ובמועדם, עד למועד אי-התשלום, ובשים לב להעברת התשלום בסך 300 ₪ בחודש שקדם למועד זה.

כמו כן, ומבלי להביע עמדה, בשלב זה לא נסתרה טענת המבקש כי התשלום עבור חודש נובמבר שולם על ידו בחודשים העוקבים לו (אוקטובר ודצמבר) וטענה זו אף גובתה במסמכים לתמיכתה.

אשר על כן אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך של 1,600 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים.