ת"ת 29036-04-15 אלאקס מערכות בקרה בע"מ נ' איי.טי.איי. אינטרנשיונל טיוב ישראל בע"מ

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 29/12/14 הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 17,209 ₪ בגין דבקים אותם סיפקה לנתבעת ותמורתם לא שולמה. לכתב התביעה צורפו חשבוניות, תעודות משלוח שמרביתן נחזות להיות חתומות על ידי נציג הנתבעת וחליפת מכתבים שקדמה להגשת התביעה.

2.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה טענה כי קיבלה את האזהרה ללא התביעה. עוד נטען כי התביעה לא יכולה להיות מוגשת להוצאה לפועל כיוון שחשבוניות שאדם עורך לעצמו אינן בגדר סכום קצוב. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי התובעת סיפקה לה דבקים המשמשים לתהליך ייצור של זבילים. נטען כי הדבקים שסופקו לנתבעת היו פגומים באופן שהלקוח של הזבילים חברת קרגל בע"מ החזיר את כל המשלוח. נטען כי בדיונים שנערכו בין הצדדים סוכם שהנתבעת תקבל זיכוי שאת סכומו המדויק ייקבעו הצדדים בהסכמה בשים לב לנזק שנגרם לנתבעת עקב החזרת הזבילים. הנתבעת טוענת כי הנזק שנגרם לה עקב אספקת דבק לקוי עולה לכדי הסך של 30,000 ₪.

3.ביום 3/5/15 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. נטען כי במסגרת ההתנגדות אין הכחשה לקיומן של יחסי מזמין ספק, להזמנת הדבקים, לקבלת הדבקים ולכך שהנתבעת לא שילמה בעבורם. נטען כי טענת הנתבעת לפיה הדבקים שסופקו לה פגומים מהווה טענת הודאה והדחה שדינה להידחות בנסיבות העניין. נטען כי עיון בכרטסת מלמד שמדובר בהתקשרות מחודש מרץ 2012 כאשר החוב נצבר לאחרונה. נטען כי מנהל הנתבעת עמיר קיים פגישה אחת ויחידה עם עמית, מנהל השיווק לשעבר של התובעת במסגרתה הבהיר כי הנתבעת בקשיים כלכליים ולא תוכל להמשיך ולעבוד בלי שיסופקו לה דבקים נוספים. בפגישה זו אמר עמיר במאמר מוסגר כי קיבל מיכל דבק פגום. התובעת השיבה כי כאשר הדבקים לא הוחזרו ולא ניתן להצביע על פגם כלשהו בדבק, התובעת אינה מכירה בכל פגם אך מוכנה לתת מיכל דבק אחד כפיצוי בתנאי שישולם מלוא החוב. נטען כי עמיר הבטיח לשלם את החוב בשני תשלומים כאשר התשלום הראשון שולם עם הספקת הדבקים והתשלום השני בהמחאה דחויה. בפועל הועברה לנהג התובעת המחאה אחת בלבד על מחצית מגובה החוב לאותו מועד. נטען כי כל הניסיונות לגבות את החוב על ידי נציגי התובעת עלו בתוהו כאשר משרדי הנתבעת סגורים ומנהלה אינו עונה לטלפונים. עובדות התגובה נתמכו בתצהירו של גיל טוקר, סוכן מכירות בתובעת.

4.תגובה זו הומצאה לנתבעת ביום 13/5/15. בהתאם להחלטתי מיום 4/5/15 היה על הנתבעת להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. הנתבעת לא השיבה לאמור בתגובה עד עצם היום הזה. לאור האמור בהחלטתי מיום 4/5/15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי התביעה כפי שהוגשה כשרה להתברר כתביעה על סכום קצוב. כיוון שהנתבעת מאשרת את קבלת הסחורה המפורטת בחשבוניות ובתעודות המשלוח, ניתן לברר את התביעה כתביעה על סכום קצוב. כך בפרט כאשר החלק הארי של תעודות המשלוח נחזה להיות חתום על ידי נציג הנתבעת.

6.באשר להתנגדות, אני קובע כי טענות הנתבעת אינן מפורטות כנדרש במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדת כמחצית מקרן סכום התביעה בקופת בית המשפט.

7.חוסר הפירוט בולט במיוחד בהתחשב בעובדה כי לכתב התביעה צורפה חליפת מכתבים בין באי כוח הצדדים במסגרתה הועלו הטענות שפורטו בתגובה כבר במכתבו של ב"כ התובעת מיום 20/10/14. אין בתצהירו של מנהל הנתבעת אמיר, התייחסות מפורטת כנדרש לטענות אלו. גם טענת הקיזוז שהועלתה אינה מפורטת ומכומתת כנדרש.

8.מאידך, לא מדובר בחוסר פירוט המצדיק דחיית ההתנגדות או התניית קבלת ההתנגדות בהפקדת מלוא סכום התביעה שכן מונחות בפני בית המשפט שתי גרסאות עובדתיות סותרות, אשר דרך המלך להכריע ביניהם היא על ידי הליך משפטי מלא במסגרתו תישמע עדותם של כל הנוגעים בדבר.