ת"ת 28597-05-15 דלק תעשיות בע"מ נ' לידאני הנדסה בע"מ

1.ביום 4/12/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב בסך 7,650 ₪ בגין יתרת חוב של הנתבעת לתובעת כאמור בכרטסת שצורפה לתביעה. כמו-כן צורפו לתביעה חשבוניות ותעודות משלוח הנחזות להיות חתומות. בנוסף צורף לכתב התביעה מכתב התראה טרם הגשת תביעה על סכום קצוב המתייחס לקרן חוב בסך של 6,936 ₪ נכון ליום 31/3/11 וכן חליפת מכתבים ומיילים שהתנהלה בין הצדדים לאחר קבלת מכתב ההתראה.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל שלא נסתרו, נמסרה האזהרה לנתבעת ביום 28/12/14. ביום 11/5/15 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. עיתוי הגשת ההתנגדות מוסבר בכך שהנתבעת הגישה בקשה בטענת פרעתי ובקשתה נדחתה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 19/3/15.

3.לגופו של עניין מאשרת הנתבעת כי הזמינה בעבר לצורך עבודתה צבעים מחברת קולורי, אשר ככל הנראה הינה מהקבוצה השייכת לתובעת. נטען כי כל ההזמנות נעשו מול איש הקשר יובל נובוסלסקי (להלן: "יובל"). נטען כי נכון לסיום ההתקשרות עם התובעת, הנתבעת לא היתה חייבת דבר ואף עמדו לזכותה זיכויים שטרם פדתה. ההתנגדות נתמכת בתצהיר של בני לידאני.

4.ביום 14/6/15 הוגשה תגובת התובעת. נטען כי התנגדות הוגשה באיחור של כמעט 4 חודשים ולא התקיימו טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים הארכת מועד. נטען כי גם הבקשה בטענת פרעתי הוגשה באיחור ולא ברור מדוע המתינה הנתבעת עוד חודשיים מאז הופנתה על ידי רשם ההוצאה לפועל להגיש התנגדות בהחלטה מיום 19/3/15 ועד הגשת ההתנגדות בפועל. עוד מודגש כי דבר המחלוקת לא היה זר לנתבעת כפי שעולה ממועד מסירת מכתב ההתראה.

5.לגופו של עניין נטען כי הנתבעת מודה בהזמנת המוצרים נשוא התביעה מיובל אך לא מצרפת כל אסמכתא לתמיכה בטענתה לפיה שילמה בגין מוצרים אלו ולא מפרטת כיצד ולמי בוצעו התשלומים. באשר לטענה לזיכוים, נטען כי לא ברור מדוע לא נעשתה כל פנייה בעניין זה בזמן אמת. נטען כי ביום 1/9/14 פנתה שרית מטעם הנתבעת למשרד ב"כ התובעת וביקשה לקיים פגישה לצורך הסדרת החוב. נטען כי כבר במסגרת פנייה זו אישרה הנתבעת כי רכשה מוצרים מהתובעת ונותרה מחלוקת על גובה המחיר לתשלום. נטען כי ב"כ התובעת העבירה את החשבוניות והשיבה כי יש להסדיר את החוב שאינו שנוי במחלוקת ולהמציא פרטים נוספים לגבי יתרת הסכום. התובעת טוענת כי אין לה כל ידיעה על זיכוי שהובטח לנתבעת ואין לה כל אסמכתא כי הסוכן הבטיח מחירים אחרים מהנדרש בחשבוניות. עוד נטען כי הנתבעת חויבה באותם מחירים במשך תקופה ארוכה ושילמה את התמורה הנדרשת לאורך כל הדרך.

6.ביום 28/6/15 נמסרה לב"כ הנתבעת התגובה בצירוף החלטה המורה להשיב לאמור בתגובה בתוך 20 יום. משלא הוגשה תשובה לתגובה עד עצם היום הזה ולאור האמור בהחלטתי מיום 16/6/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. במקרה שלפניי, הנתבעת כשלה מליתן הסבר מניח את הדעת לאיחור של קרוב לחודש בהגשת ההתנגדות מאז הונחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל להגיש התנגדות וגם טענות ההגנה שהעלתה אינן מפורטות כנדרש. לפיכך אין מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.

8.כבר מעיון בכתב התביעה על מצורפיו, עולה בבירור כי בעקבות משלוח מכתב ההתראה התקיימו חילופי דברים ערים בין הצדדים במסגרתם אישרה שרית נציגת הנתבעת את החוב והבטיחה להסדירו לאחר שובו של הבעלים והמצהיר בני מחו"ל. לאחר שבני חזר מחו"ל נטען כי חלק מהחשבוניות לא התקבלו וכן כי הצטבר זיכוי אצל סוכן המכירות של התובעת בסך של 5,423 ₪. טענות אלו זכו למענה מפורט בצירוף מסמכים ובכל זאת הנתבעת לא שילמה את החוב, כולו או חלקו. במצב דברים שכזה ניתן היה לצפות כי בתצהירו של בני תהייה התייחסות מפורטת לטענות ההגנה ולא רק גרסה כללית בדבר העדר חוב וקיומם של זיכויים.

9.לא מצאתי בבקשה להארכת מועד כל הסבר מניח את הדעת מדוע ההתנגדות הוגשה רק ביום 11/5/15 כאשר הנתבעת הונחתה להגיש התנגדות כבר בהחלטה מיום 19/3/15. משום מה הנתבעת בחרה שלא לנסות להשלים את החסר בעניין זה גם לאחר שקיבלה את התגובה.