ת"ת 28300-07-16 במרום איקיוטק אודישנים בע"מ ואח' נ' עזרי

בפני בקשת הנתבעת לחיוב התובעות בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה בסך 10,000 ₪ בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

התובעות מתנגדות לבקשה בהתבסס על שלושה טעמים. ראשית לטענתן בקשת הנתבעת לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה כנדרש בתקנות; שנית, מאחר וטרם ניתנה לנתבעת הרשות להתגונן מפני התביעה הרי שאין תחולה לסעיף 353א לחוק החברות עד אשר תינתן הרשות להגן; שלישית ולגופה של הבקשה נטען כי הנתבעת לא הוכיחה טענותיה בדבר היעדר איתנות כלכלית ובפרט לאור סיכויי הליך הנוטים לקבלת התביעה.

האפשרות לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות מעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות. הליך בחינתה של בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות מתבצע במספר שלבים. ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. באם נמצא כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו ולבסוף יש לקבוע את גובה הערובה (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)). הנטל להוכיח את יכולתה של החברה לשלם את הוצאות הצד שכנגד מוטל על כתפי החברה עצמה, וזאת מן הטעם שהמידע הרלוונטי למצבה הכלכלי של החברה מצוי בראש ובראשונה בידיה.

ראשית אציין כי אין בידי לקבל את טענת התובעות לעניין העדר תצהיר לתמיכת הבקשה. הבקשה אינה מתייחסת לטענות ברובד העובדתי כי אם לטיעונים משפטיים או לעובדות העולות ממסמכים שצורפו לבקשה ומשכך אינה טעונה אימות בתצהיר, כל שכן שעה שהנטל להוכחת היכולת הכלכלית של חברה לשלם את הוצאות הנתבע מוטל על כתפי החברה עצמה.

אשר לטענת התובעות בדבר העדר קיומה של תביעה כנדרש בסעיף 353א לחוק החברות, אני סבור כי דין טענה זו להידחות. תולדתה של התובענה שבפני בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ולפי הגדרת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 "ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט". משמע כי בעת הגשת התביעה להוצאה לפועל מעמדה היה כשל פסק דין שהוגש לביצוע ועם הגשת ההתנגדות הועברה לבית המשפט ובשלב זה יש לראותה כתביעה. משכך אפוא אני סבור שיש תחולה בנסיבות ענייננו לסעיף 353א לחוק החברות.

אשר לאיתנותן הכלכלית של התובעות. מעיון בתגובה ניכר כי היא נעדרת פירוט באשר למצבן הכלכלי ומצב נכסיהן ואין כל טענה לפיה תוכלנה לעמוד בהוצאות הנתבעת אם תידחה התביעה. לא מצאתי באסמכתאות שצורפו לתגובה, המעידות לכאורה על תשלום סכומים שנפסקו לחובת התובעות במסגרת הליכים אחרים, ראיה ממשית לחוסן כלכלי. זאת בפרט משאין בפני בית המשפט את המידע המלא על מצבן הכלכלי כדוגמת מאזן ההכנסות לעומת ההתחייבויות, ולפיכך לא ברור מהם סיכויי הגבייה ביתר התיקים שבהם החוב טרם נפרע. לא זו בלבד שעה שצורפו לבקשה תדפיסים מתיקי הוצאה לפועל פתוחים כנגד התובעת עקב אי תשלום הוצאות כנגדה.

בהיעדר פירוט שיצביע על חוסנן הכלכלי של התובעות ניתן היה לצפות כי תפורטנה בתגובה נסיבות אחרות שבגינן לא מוצדק לחייב אותן בהפקדת ערובה, אלא שגם לכך אין התייחסות מלבד טענה כי מאזן הסיכויים נוטה לטובת קבלת התביעה. בהקשר זה אבהיר כי המחלוקת בתובענה היא בעיקרה עובדתית, דבר המקשה על הערכת סיכויי התביעה בשלב זה, באופן שיהיה בו להכריע את גורל הבקשה.

אשר לגובה ההפקדה, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, את סכום התביעה של 12,539 ₪ ובהתחשב בעלויות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי, אני סבור כי סכום עירבון בסך של 5,000 ₪ מהווה סכום ראוי להבטחת הוצאות הנתבעת בנסיבות העניין. 

לאור האמור אני מחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, ככל שיהא צורך בכך, בסכום של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. היה ולא יופקד העירבון בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו תימחק התביעה.