ת"ת 27728-07-14 ח'יר נ' אהרון עזר

המשיב הינו עורך דין במקצועו, ייצג את המשיב בתביעה להכרת זכותו כנכה כפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט- 1959. על פי הנטען בכתב התביעה. על פי הסכם שכר הטרחה, שכר טרחתו של המשיב מורכב מהוצאות הייצוג בהליך בבית המשפט השלום ע"ס 11350 ₪, בנוסף להוצאות חוו"ד משפטיות וכן סך של 1400 ₪ בתוספת מע"מ בעבור כל הופעה בפני הוועדה. ו- 800 ₪ בתוספת מע"מ בעבור כל אחוז נכות ברוטו שייקבע למבקש. על פי הנטען בכתב התביעה בתום הייצוג המשפטי הוכרה הפגימה ממנה סובל המבקש כנכות בשיעור של 21% ברוטו ולכן היה המבקש לשלם למשיב שכ"ט בסך של 19656 ₪.

בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד טען המבקש כי מעולם לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי נודע לו לראשונה כי התיק פתוח נגדו רק כאשר חזר לדבר עם אמו והיא סיפרה לו כי לפני מס' חודשים הגיע שליח למסור לו דבר דואר וכי היא הסבירה לו שאני לא מתגורר בדירה ולכן היא לא יכולה לקבל שום מסמך בשמי, ונאמר לה כי מדובר בתיק הוצאה לפועל. למחרת היום ניגש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל לבדוק האס מתנהל כנגדי תיק וכך ידעתי עליו.

עוד טען כי שילם למשיב את שכר טרחתו במזומן ובמועדים שונים וכי ברשותו כל המסמכים המעידים על התשלום. המבקש שילם עבור כל הגעה וכניסה של המשיב לוועדה סכום של 1400 ₪ ולא קיבל חשבוניות על כך. לטענתו, בעת חתימת ההסכם ביקש כי המשיב יסביר לי את הסכם שכר הטרחה מפני שהוא לא ברור, ההסבר הניתן על ידו הוא כי שכר הטרחה שלו הינו רק מה שרשום בכתב יד המחייב המבקש לשלם שכ"ט בסך של 113500 ₪ . כן טען כי לא ידוע לו על קיומו של הסכם שכ"ט נוסף (מיום 18.11.2011) ויתכן כי מדובר במסמך מזוייף. המבקש טען כי נקבעו לו 10% נכות בלבד ולא 21% כנטען וכי שכר הטרחה בסכם שכר הטרחה לא נקבע עפ"י אחוזי הנכות.

בדיון בפני העיד המבקש כי הכתובת שלו במשרד הפנים במועד מסירת האזהרה הייתה רח' XXXXXX. מדובר כתובת של אמו שאינו מתגורר עמה ואינו בקשרים טובים עמה ורק לאחר מספר חודשים שחזר לדבר אתה אמרה לו שקילה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. המכתב מיום 26.12.2012 בו ביקש המשיב מהמבקש להסדיר תשלום כר הטרחה בגין אחוזי הנכות בהתאם להסכם שכר הטרחה 18.11.2011, התקבל בידי אמו של המבקש. עוד העיד כי את שכר הטרחה עבור הייצוג בפני הוועדות הרפואיות אביו שילם במזומן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק אני מחליטה כדלקמן:

מעיון בתיק עולה כי האזהרה נשלחה לכתובת המבקש כפי שהיא מעודכנת במשרד הפנים: רחוב הדקל 4/432 בטבריה באמצעות דואר ישראל, דבר הדואר נמסר ליעדו כדין ואישור המסירה נחתם על ידי אמו של המבקש "סימה עזר". טענתו של המבקש כי האזהרה נמסרה לכתובת השונה מכתובת מגוריו, לא נתמכה בחוזה שכירות או בראיות. עיון במסמכי התביעה מעלה כי הכתובת בה נמסרה האזהרה צויינה על ידי הנתבע בפניותיו לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון ככתובתו למשלוח דואר (ראה נספחים 5-14 לכתב התביעה). לפיכך, יש לראות בהמצאה של האזהרה לכתובת הנ"ל כהמצאה כדין. מאחר והמבקש לא העלה בבקשה טענה להתקיימותו של טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אני מורה לדחות ההתנגדות בשל האיחוד בהגשתה.

לגוף הבקשה. המבקש לא הכחיש חתימתו על הסכם שכר הטרחה עליו מבוססת התביעה הקובע כי שכר הטרחה מורכב ממספר סכומים: 11350 ₪ עבור הערר בבית המשפט השלום, 1400 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל הפועה בפני וועדת הערר וכן 800 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל אחוז נכות ברוטו. המבקש טען בעיקר כי בתשלום הסך של 1400 ₪ עבור כל הופעה בפני וועדת הערר פרע את שכר הטרחה שהוא חב למשיב, ולא כך לשון הסכם שכר הטרחה. המבקש לא פירט המועדים ונסיבות ביצוע התשלומים הנטענים וגם לא גובה כל תשלום. הכלל הוא שנתבע המבקש רשות להגן צריך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו וכי אין להסתפק בטענה כללית כי אינו חייב לשלם הסכום הנתבע (ע"א 424/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורסם באתר נבו). לציין כי מהסכם שכר הטרחה המשלים (ב/1) עולה אף כי המשיב פטר המבקש מתשלום שכ"ט עבור הופעתו בשתי וועדות אחרונות עקב מצוקתו הכלכלית של המבקש. טענת המבקש כי לא ידע כי עליו לשלם שכ"ט למשיב בגין אחוזי הנכות או לא הסכים לשלם סכום כזה נסתרה בהסכם שכר הטרחה המשלים מיום 18.11.2011 (ב/1) שהמבקש אישר בעדותו בפני כי חתם עליו. לציין כי אחוזי הנכות שנקבעו עולים ממסמכי התביעה ואינם נושא הטעון הוכחה.

לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בגין הליך זה בסך של 2000 ₪.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ה, 27 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.