ת"ת 26595-10-15 המועצה לייצור צמחים ולשיווקם נ' נחלה

הנתבע הינו בעל בית בד לייצור שמן זית ומוגדר כ"תעשיין" בהתאם לכללי מועצת הזיתים (ייצור ושיווק) (היטלים) תש"ם-1980 (להלן: "הכללים"). בהתאם לכללים אלה, חוייב הנתבע לשלם לתובעת היטלים בהתאם לדין.

התובעת שלחה לנתבע דרישה לתשלום ההיטל לשנים 2014-2015, לפי 20 ₪ לטון זיתי שמן, לכמות 848 טון. סכום התביעה עומד ע"ס 20,313.31 ₪.

התובעת, המועצה לייצור צמחים ושיווקם, (להלן: "המשיבה") גובה היטלים ממגדלים בענף החקלאות מכוח חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), תשל"ג-1973 ותקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים), תשס"ז-2007. על כן זוהי תביעה "הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק" (סעיף 81א1(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967).

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה להתנגדותו. הטענה העיקרית של המבקש הינה כי אינו מגדל, משווק, מייצא זית או שמן זית אלא הינו מנהל בית בד ומייצר שמן זית. כן טוען המבקש כי הוא עוסק בזיתים מסוג סורי ולא אירופאי, כי לא קיבל דרישות תשלום ולא ידע כי חל היטל על בית בד. עוד טען המבקש כי בשנתיים האחרונות היה בית הבד סגור רוב הזמן מחוסר כדאיות כלכלית.

המבקש טוען כי לא קיימת דרישה מפורשת בחוק הקובעת את דרישת ההיטל, לו טוענת המשיבה מלבד סעיף 36 לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), תשל"ג- 1973 ולתקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים), תשס"ז-2007, אשר מסמיכים את המועצה לדרוש היטלים על סוגים שונים של פירות וירקות, ואינם כוללים כל התייחסות או חיוב כלפי המבקש.

המבקש טוען כי גביית ההיטלים אינה חוקית מאחר שכללי מועצת הזיתים (ייצור ושיווק) (היטלים), תש"מ- 1980 בוטלו בסעיף 8 לצו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן במועצת הצמחים) התש"ע-2010, והושמט סעיף 2(ג) לחוק, אשר מכוחו הוסמכה מועצת הזיתים.

דיון והכרעה

בעבר רוכזה הפעילות בענף זיתי השמן במועצת הזיתים של משרד החקלאות ("מועצת הזיתים"), אשר פעלה מכוח חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), (הקמת מועצת הזיתים), התשל"ג-1973 ותקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (מועצת הזיתים), התשס"ח-2008. עת פעלה, עסקה המועצה בתחום גידול ושיווק זיתים לשמן, ושימשה זרוע ליישום מדיניות משרד החקלאות בנושא.

ביום 2.3.2010, בעקבות דו"ח קשה של מבקר המדינה, שהעלה אי סדרים במועצת הזיתים והדיון שנערך בעניין זה בוועדת הביקורת של כנסת, התקבלה החלטה בוועדת הכלכלה של הכנסת על פיזור מועצת הזיתים ואישור צו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן במועצת הצמחים), תש"ע-2010.

עם פירוקה של מועצת הזיתים, עברו סמכויותיה למועצת הצמחים במשרד החקלאות ("מועצת הצמחים"). מועצת הצמחים פועלת מכוח חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), תשל"ג-1973 ("חוק מועצת הצמחים") ותקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות)(תיקון), התש"ע-2010.

המבקש מסתמך בטענותיו על סעיף 8(2) לצו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן במועצת הצמחים) התש"ע-2010, שם בוטלו תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (מועצת הזיתים), התשס"ח-2008.

אין חולק כי אותן התקנות אכן בוטלו בסעיף 8(2) לצו מועצת הצמחים, אך לא ניתן להסיק מביטול זה כי כללי מועצת הזיתים (ייצור ושיווק) (היטלים), תש"מ-1980 מתבטלים אוטומטית.

בצו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן במועצת הצמחים) התש"ע-2010, סעיפים 2 ו-3 נקבע פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן בתחום תפקידיה וסמכויותיה של מועצת הצמחים. "מועצת הזיתים פעלה בעבר כתאגיד סטטוטורי נפרד, אך בהמשך מוזגה אל תוך פעילותה של מועצת הצמחים" (בג"צ 5893/12 הורוביץ נ' מדינת ישראל ואח', 10.12.2013, מופיע בנבו). גם סעיף 2 לחוק מועצת הצמחים קובע כי "זיתי שמן" כמו גם ענבי יין, מהווים גם הם ענף שבסמכות מועצת הצמחים.

מכל האמור, כללי מועצת הזיתים, המהווים יחד עם חוק מועצת הצמחים את בסיס התביעה, ממשיכים להיות בתוקף, כל עוד לא הותקנו כללים אחרים.

ראו פסיקת בית המשפט העליון בעניין סעיף 36 לחוק מועצת הצמחים בראי תיקון מס' 8 לחוק, ע"א 9208/12 דרור מזרחי נ' מועצת הצמחים, 12.5.2014, מופיע בנבו: