לאומי קארד אשראים בע"מ נ' דון

לפני התנגדות שהגיש המבקש כנגד תביעת המשיבה, על סך של 24,152 ₪, שהוגשה כתובענה בסכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל.

על פי הנטען בכתב התביעה ביצע המבקש שימוש בכרטיסי אשראי שהונפקו לו על ידי המשיבה ונותר חייב בגין אשראים ו/או רכישות שביצע.

המבקש הגיש התנגדות נתמכת בתצהירו במסגרתו טען כי המחלוקת בינו לבין המשיבה נסובה על גובה הריבית אותה גבתה המשיבה מהמבקש. נטען כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכים מהותיים ובעיקר מסמך "טבלת ריביות" אשר נחתם בין הצדדים כחלק מההתקשרות ביניהם. המשיבה אף סירבה להציג מסמך זה ובכך מנעה מהמבקש לפרט הגנתו. עוד טען המבקש כי ההסכמים שצורפו לכתב התביעה אינם ההסכמים שנחתמו בין הצדדים.

בדיון בפני נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה :

דין ההתנגדות להידחות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו ולאחר ששמעתי חקירת המבקש וטיעוני הצדדים בפני, סבורני כי אין למבקש כל הגנה כנגד התביעה.

על מבקש הרשות להתגונן להתכבד ולפרט את הגנתו לפרטיה ואל לו להסתפק בהעלאת טענות כלליות וסתמיות בלבד.

טוען המבקש כי המחלוקת הינה ביחס לגובה הריבית שגבתה המשיבה מהמבקש לאורך השנים. אלא, שהמבקש כלל אינו מפרט גובה הריבית אשר לשיטתו הוסכמה בין הצדדים ומה הריבית שנגבתה ממנו בפועל.

בעוד שבתצהיר טען המבקש מפורשות כי ההסכמים שצורפו לכתב התביעה אינם ההסכמים החתומים על ידו, הרי שבחקירתו אישר המבקש כי חתם על הסכמי ההצטרפות אך לא על ההסכם המודפס שנילווה אליהם. ודוק, בחתימתו על הסכמי ההצטרפות אישר המבקש את קבלת ההסכם עצמו. בהסכמים אלו מפורטים שיעורי הריבית במסלולים השונים. אין בהסכמי ההצטרפות כל הפניה ל"טבלת ריביות" ולטענת ב"כ המשיבה הרי שמסמך כזה אף לא קיים.