כהן נ' רוף

לפניי בקשה לביטול פסק-דין.

המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע תובענה על סכום קצוב על סך 11,028 ₪, בגין חוב נטען שחבה לו המבקשת אשר נוצר בעטיין של רכישות מצרכים במכולת שבבעלותו. לצד המבקשת, גם בעלה לשעבר הוא חייב בתיק ההוצאה לפועל, ברם, האחרון לא הגיש התנגדות וככל הנראה שילם למצער באופן חלקי, תשלומים לתיק ההוצאה לפועל.

לדיון אשר התקיים ביום 7.3.17 לא התייצבו הצדדים. לתיק נסרק אישור מסירה "לא ידוע במען" אשר נשלח לכתובת אותה ציינה המבקשת על-גבי ההתנגדות. בנסיבות אלה, הוריתי על מחיקת ההתנגדות ומכאן בקשת המבקשת, אשר אינה מיוצגת, לביטול פסק-דין.

מקובל להבחין בין שני השיקולים שמכוחם ניתן לבטל פסק-דין. הראשון הוא חובת הצדק והשני הוא שיקול דעתו של בית משפט, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי נפל פגם בהמצאת הזימון למבקשת וכי יש לקבל את טענתה שלפיה לא קיבלה את הזימון לדיון. כפועל יוצא, יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. באופן בלתי מוסבר, את פרוטוקול הדיון קיבלה המבקשת באותו המען בו היא מתגוררת עם 8 ילדיה מזה כ-4 שנים וסברתי כי עובדה זו פועלת לזכות המבקשת ולא לחובתה, שכן שכל ישר מוביל לכך שלו היתה יודעת המבקשת אודות הדיון, היתה מתייצבת אליו. הדבר עולה בבירור גם מהמסמכים שמגישה המבקשת לבית המשפט הנכתבים בכתב-ידה והתרשמתי שלמבקשת לא ניתן יומה בבית המשפט.

יוזכר, כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

על יסוד מכלול האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 7.3.17. על המבקשת לפעול בתיק ההוצאה לפועל בהתאמה.

דיון במעמד הצדדים יתקיים ביום 20.7.17 שעה 10:30. תואיל המזכירות לפתוח את התיק לשלוח החלטה זו לצדדים בדואר רשום ולהודיע טלפונית.  

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.