ת"ת 25255-11-14 עיריית דימונה נ' בוזגלו

בקשת התובעת להורות על מחיקתה, או דחייתה, של התביעה ללא חיובה בהוצאות.

הנתבע טען שיש מקום להורות על דחיית התביעה תוך חיובה של התובעת בהוצאות.

מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהורות על סילוק התביעה, וזאת לאור הזכות העומדת למי שהגיש הליך לבית המשפט להפסיקו, ונטיית בתי המשפט, על פי רוב, להיעתר לכך, בשים לב לשלב שאליו הגיע ההליך, ולעניינים נוספים (כגון שמירת יתרון ראייתי שיכול והנתבע זכה בו במסגרת ההליך שהתנהל).

בענייננו, התובעת הגישה את הבקשה בשלב מוקדם של ההליך, לאחר מתן רשות להגן לנתבע, ויש מקום להיעתר לבקשה.

יש מקום לטעמי להעדיף את דחיית התביעה על פני מחיקתה, תוך חיובה של התובעת בתשלום שכר טרחתו של ב"כ הנתבע, בשים לב לנסיבות העניין.

מעיון בהודעת התובעת עולה שהותירה לשיקול דעתו של בית המשפט האם להורות על מחיקתה, או דחייתה של התביעה, ובכך גילתה את דעתה שאין בכוונתה לנקוט בהליך משפטי נוסף כנגד הנתבע בגין החוב הנטען.

התובעת לא ציינה בתביעה לגבי התקופה שבה נוצר החוב לפי רישומיה. הנתבע טען שהתגורר בדימונה משנת 1987 ועד לשנת 1995, שאז העתיק את מקום מגוריו למכמורת, ובשנת 2006 עבר להתגורר בתל אביב. עוד טען ששילם כסדרם את מלוא חיוביו כלפי התובעת, אלא שמפאת הזמן הרב שחלף אין ברשותו אסמכתאות לכך. התובעת טענה בכתב התביעה שפנתה לנתבע ודרשה ממנו את פירעון החוב משך תקופה ארוכה, אך לא הוצגו אסמכתאות לכך, והנתבע הכחיש טענה זו. יוצא אפוא, לשיטת הנתבע, שלא ראיתי שנסתרה, כך לפחות על פני הדברים, שהפסיק להתגורר בדירה (של חברת "עמידר") בדימונה, ועזב את העיר, לפני כעשרים שנה, ומכיוון שלא הובהר על ידי התובעת מתי נוצר החוב הנטען, הרי שיש לתהות לגבי עיתוי הגשת התביעה, והאם הגשתה אינה כרוכה בשיהוי בלתי סביר.

הנתבע טען שהתובעת נקטה כנגדו בהליך משפטי דומה בשנת 2005 שממנו חזרה, ואין מקום, בנסיבות העניין, להותיר בידה את האפשרות להישנותו של ההליך המשפטי בגין החוב הנטען.

לאור האמור לעיל מצאתי לנכון להורות על דחיית התביעה וסגירת תיק ההוצאה לפועל המקושר שמספרו 24-00210-14-8, וזאת ללא חיוב נוסף.

לגבי פסיקת הוצאות מצאתי לנכון להביא בחשבון את טענת התובעת כי הנתבע לא הודיע על עזיבתו את הדירה כמתחייב בדין (סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש]), והיעדרה של טענה נוגדת בעניין זה מטעם הנתבע, ועם זאת, תוך מתן משקל מתאים למה שנראה כשיהוי של ממש בהגשת התביעה.

התובעת תישא בשכר טרחתו של ב"כ הנתבע בסכום כולל של 1,500 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ו, 15 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.