- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ת 24647-03-15
|
בת"ת בית משפט השלום ירושלים |
24647-03-15
21.10.2015 |
|
בפני הרשמת: יהלום בלהה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעתמשיבה: עירית ירושלים עו"ד אסף איליה |
נתבעמבקש: אלי סיגל עו"ד אסף איליה |
| החלטה | |
עיקרי העובדות וטענות הצדדים
1.ביום 3.2.15 הגישה המשיבה תביעה כספית לסכום קצוב על סך 3,304.24 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים. בכתב התביעה נטען כי לתובע חוב ארנונה עבור תקופה שמיום 1.8.10 ועד ליום 5.11.12.
2.בתצהיר שצורף להתנגדות לביצוע התביעה (שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בעכו) טען המבקש כי שכר את הנכס נשוא חיוב הארנונה ביחד עם שני אנשים נוספים, כך שיש להגיש את התביעה נגדם גם. עוד טען המבקש כי התגורר בנכס לתקופה קצרה במיוחד (חודשיים ימים בלבד) ומשכך יש לקבל את טענתו להעדר החזקה במועדים הרלבנטיים לתביעה. יצוין כי המבקש צרף אסמכתאות אשר יש בהן לחזק את טענתו על כך שבמועדים הרלבנטיים אכן לא החזיק בנכס נשוא התביעה.
3.לבקשת המשיבה נקבע התיק לחקירת המבקש. תחילה ליום 6.9.15 אולם מהתברר כי ההזמנה לדין לא נשלחה למבקש, נקבע דיון נוסף ליום 12.10.15. בדיון העלה המבקש טענה חדשה כי במועדים הנטענים היה חייל ומשכך היה זכאי להנחה בגובה 100%, ושב על טענותיו כי לא עדכן את התובעת עם כניסתו לנכס ולא עדכן אותה ביציאתו.
המשיבה טענה כי בהתאם לפקודת העיריות היה על המבקש לעדכן אותה עם היכנסו לנכס ובצאתו ממנו. בכ"כ המשיבה הפנה להסכם השכירות של המבקש בו נרשם כי מסי עירייה ישולמו על ידיו, השוכר ולא על ידי בעל הנכס, כנטען על ידי המבקש.
דיון והכרעה
4.דין הבקשה להידחות.
מחקירתו של המבקש (עמ' 2 ש. 25 – עמ' 3 ש. 17) עולה בצורה ברורה כי לא שילם ארנונה למשיבה, וטענתו כי שילם לבעל הבית אינה מגובה באסמכתאות. עוד עולה כי המבקש לא ברר אצל המשיבה האם משולמת ארנונה בגין הנכס לא בזמן שהתגורר בנכס ולא עם עזיבתו. המבקש אישר כי לא ברר עם שותפיו, עובר לשנת 2015, האם שילמו ארנונה, לא עדכן את המשיבה בדבר עזיבתו את הנכס וטען כי לא ידע שעליו לעשות כן.
5.סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג – 1992, קובע כי חבות הארנונה חלה על המחזיק בנכס: "(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס" (ההדגשות שלי ב.י.).
סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מטיל על מחזיק בנכס את החובה לעדכן בכך את הרשות המקומית היא התובעת בענייננו:
הארנונה בחדילת בעלות או החזקה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
