ת"ת 24050-10-15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ח'וטבא

1.לפניי התנגדות לתביעה על סכום קצוב.

המשיבה הינה חברת תקשורת ,אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה ,סיפקה לטענתה, למבקש שירותי תקשורת הכוללים אספקת ציוד ושימוש שוטף.

התביעה הינה על סך של 10,816 ₪.

2.המבקש טען בהתנגדותו כי המשיבה מבקשת לחייב אותו עבור ציוד אשר כלל לא נרכש על ידו, וכי בשיחה טלפונית עם נציג המשיבה הובטח לו להסדיר את העניין, מאחר והחיוב היה מוטעה, הוא גם טוען בהתנגדותו כי הוסכם על חיוב בשיעור מסוים, אלא שהמשיבה מחייבת אותו בסכומים גבוהים יותר.

3.התקיים דיון בפני ביום 23.5.16, שבמסגרתו נחקר המבקש על תצהירו, למבקש נאמר כי הזיכוי הסופי שמגיע לו הינו סך של 1,355 ₪, אך הוא טען כי אינו בטוח שזה הסכום מכיוון שלא נשלח לו שום מסמך בכתב על כך.

המבקש לא ידע לפרט בגין איזה מכשירים הוא חויב ביתר.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי בעל פה.

דיון והכרעה:

4.הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה- ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר, פ"ד מר ( 1 ), 272, 273.

ע"א 594/89 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב ( 1 ) , 722, 723 .

רע"א 39/86 גליק נ' גליק, פ"ד מ ( 1 ), 51.

רע"א 468/89 דביר נ' בנק מזרחי מאוחד, פ"ד מה ( 1 ), 66.