ת"ת 23055-06-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אלהברא

בהחלטתי מיום 12/6/2014 צוין בין היתר, כי החלטת רשם ההוצל"פ מיום 10/6/2014 קבעה, כי התנגדות המבקשת הוגשה באיחור יחד עם בקשה להארכת מועד וכי המועד האחרון להגשת התנגדות היה ביום 11/5/2014.

בקשת המבקשת מציינת, כי מענה ברח' אסף הרופא 6 בתל-אביב.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקשת אשר הוגש בתמיכה להתנגדות ולא להארכת המועד.

עיון בתצהיר עצמו, בניסיון לאתר עובדות הקשורות בבקשה להארכת מועד אינו מסייע במאומה.

למן יולי 2013 מוצהר ע"י המבקשת, כי היא מתגוררת עם בחיר ליבה בבית הוריו במען הנ"ל, ביפו תל-אביב ואין לה כל קשר עם הוריה ובני משפחתה.

ביום 18/5/2014 משהוטל עיקול על חשבון הבנק המשותף לה ולחברה וכן על רכב השייך לחברה ורשום על שמה פנתה אל לשכת ההוצל"פ בתל-אביב וצילמה את התיק.

תשובת המשיבה מציינת, כי ביום 2/4/2014 נמסרה אזהרה לחייבת אשר אף חתמה על אישור המסירה. אישור המסירה ותצהיר המוסר צורפו והם מעידים על העובדות הנ"ל, כמו גם על מקום ביצוע המסירה ברח' טולוז 11 בתל-אביב.

ביום 13/4/2015 ביקשה הזוכה לקבוע דיון בתיק.

בהחלטה מאותו יום נקבע, שטרם נקבע דיון שכן טרם הוגשו סימוכין למסירתה של תשובת המשיבה, למבקשת.

ביום 27/4/2015 הגישה המשיבה בקשה לדחות את ההתנגדות וזאת הואיל והמציאה את תשובתה למבקשת באמצעות משלוח אל המען שנקבה המבקשת בבקשתה (המען שברישא) ובמצוות תקנה 480 בתקסד"א, המסירה הייתה כדין.

צרופות הבקשה מעידים על משלוח בדואר רשום למען המבקשת. דבר הדואר חזר אל השולח מבלי שנתקבל.

בחנתי את בקשת המבקשת להארכת מועד, את תשובת המשיבה ואת הנסיבות בהן נמנעה המבקשת מהגשת מענה לתשובה.