ת"ת 23046-07-15

בעניין: התנגדות לביצוע התביעה

1.ביום 13/5/13 הגיש התובע, עורך דין במקצועו, כנגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב על סך 16,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי בין הצדדים נערך הסכם שכר טרחה לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט בסך של 20,000 ₪ בגין ייצוג בהליך של התנגדות וצו קיום צוואה. לתביעה צורף עותק שחלקו אינו ברור של הסכם שכר הטרחה מיום 17/7/14 בו נכתב בין היתר כי שכר הטרחה ישולם גם במקרה של פשרה או כאשר הלקוחה תרצה לסיים את הייצוג ואינו כפוף להופעות בבית משפט.

2.התובע מציין כי ביום 13/1/15 התקיים דיון בהתנגדות בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה במסגרתו המליץ בית המשפט לצדדים לנהל משא ומתן. התובע הסביר לנתבעת את המלצות בית המשפט. נטען כי הנתבעת סירבה לקבל את המלצת בית המשפט והחליטה לפתע לבטל את ההמחאות שניתנו על ידה לתובע עבור שכר הטרחה. עוד נטען כי הנתבעת הגישה תלונה נגד התובע בלשכת עורכי הדין.

3.בסעיף 19 לכתב התביעה טוען התובע כי הנתבעת חבה לו שכר טרחה בסך של 16,000 ₪ מבלי לציין איזה סכום שולם על ידי הנתבעת על חשבון שכר הטרחה, כיצד ומתי. יוער כי על פי הסכם שכר הטרחה, התשלום הראשון היה אמור להיות משולם עד 20/9/14 והיתרה ב – 9 תשלומים שווים באמצעות שטרות דחויים שנמסרו לתובע במעמד החתימה על ההסכם.

4.ביום 7/7/15 הגישה הנתבעת התנגדות במסגרתה אישרה כי שכרה את שירותי התובע כדי לייצג אותה בהתנגדות לקיום צוואה של סבתה המנוחה. הנתבעת טוענת כי ביקשה מהתובע רק להכין לה את ההתנגדות כאשר רצתה לייצג את עצמה בהליך המשפטי. נטען כי התובע אמר לה שהעברית שלה לא מספיק טובה וכן כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות הוא ביום ראשון שלאחר יום השישי שבו התקיימה הפגישה , כך שאין לה זמן לחפש עורך דין אחר. הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלו חתמה על הסכם שכר הטרחה עקב אילוצי זמן ולחץ מצידו של התובע שהבטיח לה שהוא מומחה בענייני ירושה ומאה אחוז שתזכה בתיק. הנתבעת טוענת כי במועד מאוחר יותר התברר לה כי התובע מתמחה בענייני גירושין ולא מתעסק בענייני ירושה. הנתבעת טוענת כי כאשר הסכם שכר הטרחה הוקרא לה, לא הוקרא לה הסעיף בו נכתב כי שכר הטרחה ישולם גם במקרה של הפסקת הייצוג. נטען כי חרף הוראותיה ניהל התובע משא ומתן עם מגיש הבקשה לקיום צוואה. עוד נטען כי התובע סירב לבקשתה להביא מתורגמן לדיון. הנתבעת טוענת כי התובע דחף אותה במהלך הפסקה שהתקיימה בדיון. הנתבעת טוענת כי מגיש הצוואה השיב בחיוב לשאלתה האם הוא והתובע עשו הסכם בעל פה ביניהם והתובע "החליף צד". לפיכך החליטה הנתבעת שהתובע לא יוכל להמשיך לייצג אותה והודיעה לו כי בכוונתה לשכור שירותיו של עורך דין אחר.

5.הנתבעת מציינת כי מתוך הסך של 20 אלף ₪ שצוין בהסכם שכר הטרחה, שילמה הנתבעת 6,000 ₪ ומצרפת מסמכים בכתב לתמיכה בטענותיה. לפיכך מדגישה הנתבעת כי גם לשיטתו של התובע סכום התביעה צריך להיות 14 אלף ₪ ולא 16 אלף ₪. הנתבעת טוענת כי התנהלותו של התובע אינה מצדיקה גם את הסכום החלקי ששולם לו והיא מתכוונת לתבוע ממנו להחזיר לה סכום זה.

6.ביום 21/7/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. בפתח הדברים מאשר התובע כי נפלה טעות בסכום התביעה שאמור לעמוד על סך של 14,000 ₪. משום מה ב"כ התובע לא מבקש לתקן את כתב התביעה ולא מסביר כיצד ארעה אותה טעות. לגופו של עניין מציין התובע כי פניית הנתבעת אליו היתה ביום חמישי ולא ביום שישי. נטען כי התקיימה פגישה נוספת עם הנתבעת ביום 20/7/14 כדי לעבור על ההתנגדות שהוכנה ולקבל את אישור הנתבעת טרם הגשת ההתנגדות. נטען כי בדיון בבית המשפט התברר לתובע לראשונה כי אביה של הנתבעת עודנו בחיים כך שגם אם הצוואה תבוטל, אביה של הנתבעת הוא היורש על פי דין. במצב דברים זה נאלץ התובע לשנות אסטרטגיה והצליח להגיע להסדר פשרה מצוין מבחינתה של הנתבעת. התובע מדגיש כי משרדו עוסק אך ורק בדיני משפחה וירושה ומעולם לא ניתנה כל התחייבות לאף לקוח למאה אחוז הצלחה בתיק. נטען כי אין ממש בטענות הנתבעת לפיהן יש לה קושי בשפה העברית ולכן לא הבינה את כל מה שנכתב בהסכם שכר הטרחה, כפי שהתרשם בית המשפט בדיון מיום 13/1/15. התובע טוען כי הנתבעת לא הודיעה לו כי היא רוצה שהוא יפסיק לייצג אותה ולכן התייצב גם לדיון מיום 5/5/15 , במהלכו המשיכה הנתבעת להתייחס בחוסר כבוד לבית המשפט. לאור האמור לעיל , מבוקש לדחות את ההתנגדות.

7.תגובת התובע נשלחה לנתבעת בדואר רשום למען שצוין בהתנגדות ולכן יש לראותה כתגובה שנמסרה כדין לאחר שהנתבעת הוזמנה לקחת את התגובה מסניף הדואר. כך בפרט נוכח האמור לעניין זה בהחלטתי מיום 1/9/15.

8.לאור האמור בהחלטותיי מיום 1/9/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.