ת"ת 22608-04-15 נאור נ' בורמר

הדיון שנקבע להיום (בתיק זה ובת"ת 52869-04-15; ר' פרוטוקול משותף לשני התיקים מהיום) נועד לשם דיון בהתנגדות שהגיש המבקש בשני התיקים כנגד שיקים שהגישו המשיבים.

המבקש לא התייצב לדיון לאחר שבחר להתייצב לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, לשם ייצוגו של לקוח, וזאת על אף שהדיון לא נדחה – כקבוע בהחלטות שניתנו אתמול והבוקר, בקשר לבקשה לשינוי מועד הדיון שהגיש המבקש.

אין ספק שניתן היה להגיש את הבקשה לשינוי מועד הדיון במועד מוקדם יותר, כפי שגם צוין בהחלטות. מטעם זה ובהעדר הסכמת הצדדים שכנגד לא נדחה הדיון.

משלא התייצב המבקש להחקר על תצהיריו הרי שתוצאה אפשרית, ואולי אף מסתברת, היא כי התצהירים יימחקו וכפועל יוצא מכך – תידחנה ההתנגדויות.

יחד עם זאת, סבורני כי ניתן להסתפק בסנקציה פחותה מזו אשר משמעותה סגירת דלתות בית המשפט בפני המבקש, ואשר יהיה בה כדי לרפא את ביטול זמנם של המשיבים ושל בית המשפט שנגרם בשל מחדלו של המבקש. זאת, גם נוכח הגישה כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים. משכך, נקבע כי נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.

ייקבע, לפיכך, מועד נוסף לדיון בהתנגדויות על פי יומן בית המשפט ותכנית העבודה (תשומת לב מזכירות בית המשפט לכך שלאותו מועד ייקבע הדיון בתיק שבנדון ובת"ת 52869-04-15, כאמור).

המבקש יישא בהוצאות בסך 3,000 ₪ - כאשר מחציתן תשולמנה למשיבים, באמצעות ב"כ, בתוך 30 יום מהיום, והמחצית השניה תשולם כהוצאות לאוצר המדינה, בתוך 45 יום מהיום. זאת, בשים לב לדברי כב' הש' גרוניס (כתארו אז) ברע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (פורסם במאגרים):

"נשאלת השאלה, האם קיים בידי בית המשפט כלי או מכשיר שניתן לעשות בו שימוש במקרה מתאים על מנת לפצות על אי ניצול מיטבי של זמן שיפוטי ולהתריע מפני בזבוז משאב זה, שעה שמוגשת בקשה חסרת שחר, בצד פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד? התשובה נמצאת בכלי של הוצאות לטובת אוצר המדינה ... האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שביהמ"ש מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אבדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים ... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי".

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.