ת"ת 19977-05-15

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 14/8/15

1.ביום 11/11/14 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה על סכום קצוב על סך 15,951 ₪ בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס בשד' הנשיא 121/2 בחיפה לתקופה מיום 1/5/03 עד 1/11/03.

2.הנתבע הגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד. לאחר עיון בהתגדות ובתגובת התובעת ולאחר שב"כ הנתבע לא השיב לאמור בתגובה במועד שנקבע, ניתן ביום 14/8/15 פסק דין מנומק הדוחה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות. במסגרת פסק הדין הסברתי מדוע לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לאיחור של כחודשיים להגשת ההתנגדות וכן מדוע אני סבור כי ההתנגדות אינה מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק מפני התביעה.

3.ביום 17/8/15 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. באשר לסיבת המחדל, נטען כי ב"כ הנתבע שלח את התשובה בפקס לבית המשפט ביום 10/8/15 אך כנראה בשל טעות במס' התיק בכותרת התשובה, התשובה לא נסרקה ולא נלקחה בחשבון במסגרת נימוקי פסק הדין. באשר לסיכויים לשנות את תוצאת פסק הדין נטען כי מכתבו של ב"כ התובעת מיום 23/3/15 הגיע כנראה למשרד ב"כ הנתבע רק ביום 27/3/15 או מאוחר יותר ולכן ההתנגדות הוגשה בזמן. עוד נטען כי היה על בית המשפט ליתן את החלטתו גם על סמך הנספחים שצורפו להתנגדות ולא להסתפק בנספחים אותם צירפה התובעת לתגובה. לבקשה צורף אישור בדבר משלוח פקס לבית המשפט מיום 10/8/15 וכן עותק של התשובה לתגובה שלא נסרקה לתיק כיוון שבכותרתה צוין מס' תיק ההוצאה לפועל במקום מס' תיק בית המשפט.

4.במסגרת התשובה לתגובה שעובדותיה לא נתמכו בתצהיר, נטען כי אשתו של הנתבע מעולם לא קיבלה את האזהרה ולא חתמה על אישור המסירה, אשר כנראה פוברק וזויף על ידי השליח. נטען כי העיכוב בהגשת ההתנגדות נוצר בשל מחדלם של ב"כ התובעת ומזכירות משרדו אשר לא נתנו מענה ענייני לפניות הנתבע וכן התעכבו במתן מענה למכתב ב"כ הנתבע מיום 11/2/15. לגופו של עניין נטען כי שומת הארנונה אינה סופית. עוד נטען כי בעבר היה משא ומתן בין הנתבע לבין התובעת לסגירת החוב, כאשר הנתבע סבר כי השותף שלו שילם את החוב כפי שסוכם בינו לבין שותפו. הנתבע מכחיש כי קיבל את דרישות התשלום שצורפו לתגובה וכן כי ננקטו נגדו הליכי גבייה מינהלית. הנתבע מאשר כי פנה לתובעת בכתב לגבי חוב הארנונה ביום 3/3/10 לאחר התיישנות החוב ומסביר זאת במצבו הנפשי הקשה.

5.בהחלטת הבינים מיום 18/8/15 הדגשתי כי משום מה גם לבקשה לא צורפו מצורפי ההתנגדות וכן לא צורף המסמך הנזכר בסעיף 15 של התשובה בכל הנוגע למצבו הנפשי של הנתבע.

6.ביום 20/9/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין. נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף כיוון שהיא אינה נתמכת בתצהיר ומשופעת בטיעונים עובדתיים. נטען כי גם לשיטתו של הנתבע התשובה הוגשה באיחור שכן בהתאם להחלטה מיום 19/7/15, היה על הנתבע להגיש תשובה עד 9/8/15. נטען כי מעיון באישור הפקס שצורף לבקשה עולה כי סיבת אי ההקלדה של התשובה אינה ציון מס' תיק שגוי אלא שיגור התשובה למס' פקס שגוי שאינו אחד ממספרי הפקס בהם עושה שימוש מזכירות בית המשפט. עוד נטען כי אישור הפקס מעורר תמיהות ומעלה חשש לבעיית אותנטיות. התובעת טוענת כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן אין מחלוקת כי התגובה וההחלטה מיום 21/6/15 התקבלו אצל הנתבע. באשר לסיבת המחדל מוסיף ב"כ התובעת וטוען כי התשובה שלפי הנטען נשלחה לבית המשפט, לא הומצאה לב"כ התובעת. באשר לסיכויי ההצלחה, נטען כי לא צורפה ראייה תומכת בטענת זיוף החתימה של אשת הנתבע. מודגש כי גם לאחר שבית המשפט ציין בפסק הדין כי לא ברור מדוע לא צורפו לבקשה להארכת מועד תצהיר של אשת הנתבע ואישור בדבר הגשת תלונה למשטרה נגד המוסר, לא ניתן מענה לעניין זה במסגרת הבקשה. עוד נטען כי אין בבקשה כל טיעון שבכוחו לשנות את מסקנת בית המשפט לפיה ההתנגדות אינה מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק מפני התביעה. נטען כי המועד הרלבנטי להגשת ההתנגדות הוא מועד קבלת האזהרה ולא מועד קבלת תשובת ב"כ התובעת למכתבו של ב"כ הנתבע.

7.ביום 21/10/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי לבקשה לביטול פסק דין צורף תצהיר אשר נשלח בפקס ביחד עם הבקשה אך משום מה לא הובא לעיון בית המשפט. נטען כי הנתבע לא טען באופן וודאי כי התשובה לא הוקלדה בשל ציון מס' תיק ההוצאה לפועל ורק בדיעבד התברר כי התשובה לא הוקלדה כיון שנשלחה למס' פקס שגוי. עוד נטען כי ייתכן ושתי הטעויות ביחד גרמו לכך שהתשובה לא הגיעה ליעדה. ב"כ הנתבע מביע תרעומת על טענות ב"כ התובעת בדבר חשש לבעיית אותנטיות כאילו אישור המשלוח בפקס זוייף על ידי ב"כ הנתבע. נטען כי התשובה אכן הוגשה באיחור של יום אחד אך אין בכך כדי להצדיק מחיקתה ודחיית ההתנגדות. מודגש כי ב"כ הנתבע לא טען שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. באשר לטענת זיוף החתימה של אשת הנתבע, נטען כי הנתבע סבר שדי לעניין זה בצירוף צילום שיק שנחתם על ידי אשתו סמוך למועד ביצוע המסירה כדי להראות שהחתימות אינן זהות. עם זאת, במסגרת התשובה לתגובה צורף תצהיר של אשת הנתבע המכחישה חתימתה על אישור המסירה ומסבירה כי לא הגישה תלונה למשטרה כי לא ראתה צורך לעשות זאת. עוד מציינת אשת הנתבע כי היא חותמת בשם מירה ולא מרים כפי שמופיע באישור המסירה. לאור האמור לעיל, מבוקש לבטל את פסק הדין ולקבוע דיון בהתנגדות.