ת"ת 19512-02-15 א.א.י - רוטשילד יזמות ונכסים 2010 בע"מ נ' גולומביק

תובע מגיש תביעה על סכום כסף קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). הנתבע מגיש התנגדותו לתביעה באיחור על פי רישומי לשכת ההוצאה לפועל, אלא שבמסגרת בקשתו להארכת מועד להגשת ההתנגדות עותר לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד.

בידי מי הסמכות לדון באותה בקשה – האם לרשם ההוצאה לפועל או לבית המשפט הנעבר?

זו השאלה העיקרית העומדת במחלוקת בין הצדדים בתיק זה, כאשר הסוגיה הנוספת, במידה ויימצא כי הסמכות נתונה לבית המשפט, היא האם הוצגה הגנה לכאורה או לאו.

העובדות הרלבטיות וטענות הצדדים

1.ביום 13/7/2007 נחתם הסכם שכירות בין הגב' רוזנברגר דורה ומר אבי פניג'ל, ביחס לדירת מגורים ברח' רוטשילד 86 ראשון לציון, הידועה כחלקה 71 בגוש 3945 (להלן: "המושכר" ו/או "הנכס"). הסכם השכירות נחתם לתקופה של שנה, החל מיום 1/8/2007 ועד ליום 30/7/08, עם אופציה להארכת תקופת השכירות לשנה נוספת (סעיף 2.2 להסכם). דמי השכירות הועמדו על הסך החודשי של 3,200 ₪.

המבקש, יחד עם רעייתו, ערב לקיום הסכם זה בערבות אוואל, בסך ערבות של 80,000 ₪. בכתב הערבות צוין כי זו תחול ללא סייג "גם אם יחולו שינויים, לרבות שינויים יסודיים בחוזה, ובכלל זאת הארכת תקופת השכירות מעת לעת בין בחוזה ובין מכללא."

ביום 25/5/2010 הומחתה זכות השכירות מאת הגב' רוזנברג למשיבה, והשוכר אישר קבלת הודעה זו והתחייב להמיר/להסב לטובת המשיבה את הבטוחות שניתנו בהתאם לחוזה משנת 2007.

ביום 7/2/2011 נחתם מסמך בין המשיבה מצד אחד, ובין מר פניג'ל וד.א. קפה בע"מ מהצד השני (חברה שמניותיה בבעלות מר פניג'ל ורעיית המבקש), בו הוסכם כי במקום המושכר תקבל ד.א. קפה מחסן, וכי המושכר יפונה מיד לאחר מכן ויושב למשיבה.

מסמך זה לא צורף לכתב התביעה, אינו חלק ממנו, וצורף על ידי המשיבה במסגרת הבהרות שהתבקשו על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך בחינת כשרות ההליך להתברר כתביעה בלשכת ההוצאה לפועל, ועל ידי המבקש בהתנגדותו.

2.לטענת המשיבה, תקופת השכירות שהוסכמה בשנת 2007 הוארכה עד ליום 10/5/2013, אולם משלא פונה המושכר בתום תקופת השכירות ולאחר מימוש האופציה, הוגשה תביעת פינוי בבית משפט זה (תא"ח 9156-06-13), ואך לאחר מכן, ביום 5/7/13, פונה הנכס.

לשיטתה, מאחר והמושכר פונה באיחור, זכאית היא לתשלומים בגין אי תשלום דמי השכירות ולתשלום פיצוי מוסכם בסך של 100$ לכל יום איחור (סעיף 8.3 להסכם השכירות), ובסה"כ 29,773 ₪.

3.המבקש הגיש התנגדותו לתביעה, בגדרה טען כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה ואת האזהרה, וכי ההליכים נודעו לו רק ביום 11/1/2015, משהוטל עיקול על משכורתו.

לגופה של התביעה, טוען כי המדובר בערבות בעלת תנאים מקפחים אשר מקנה למשיבה את הזכות לשנות תנאים מהותיים בחוזה השכירות בניגוד לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, וכי משלא פעלה המשיבה לגביית החוב מהחייב העיקרי במועד וטרם הוצא כנגדו צו כינוס, הרי שפקעה ערבותו.