ת"ת 18924-06-15 איגוד ערים אגן בית נטופה )סביבה( נ' בכר

מונחת לפני התנגדות לתביעה כל סכום קצוב. 

מעיון בתיק עולה כי מקור החוב הוא קנס לפי סעיף 228 ב' לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), 1982.

סכום הקנס : 1500 ₪.

מדרישת התשלום שקדמה להגשת התובענה, עולה כי לסכום הקנס התווסף סך שך 350 ₪ בגין "הוצאות גבייה".

אף כי התובעת רשאית לנקוט ישירות בהליכי גבייה כדרך שגובים קנסות , בחרה היא להגיש תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל. בחירה בדרך זו לגביית סכום קנס בסך 1,500 ₪ היא בעייתית מאחר שהיא מעמיסה על לשכות הוצאה לפועל עמוסות לעייפה ומנפחת את סכום החוב. מיותר לציין כי במקרה זה האגרה ושכר טרחת עורך הדין בהוצאה לפועל ( שכ"ט א' ושכ"ט ב') עולים על סכום הקנס.

בהחלטה מיום 30.8.2015 הוריתי לתובעת לנמק מדוע בחרה במסלול של הגשת תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל . התובעת לא הגישה תגובה או הודעה כלשהי אף כי ההחלטה הומצאה לה כדין והמועד להגשת תגובה חלף.

סבור אני כי הגשת תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל מקום שניתן לנקוט ישירות בהליכי גבייה היא דרך לא ראויה אם היא ננקטת כשיטה. המחוקק נתן לרשות זכות לנקוט ישירות בהליכי גבייה על מנת לקצר הליכים ולחסוך בהוצאות. פתיחה מיותרת של תיקי הוצל"פ גורמת נזקים לחייב בדמות שכר טרחה ואגרות. מדובר אפוא בהליך שננקט בניגוד לחובת תום הלב המוטלת על הרשות.

אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרה מסוים או בסוג ספציפי של מקרים תחליט הרשות לאחר הפעלת שיקול דעת להגיש תובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל אך זאת על בסיס טעם רציונלי שבמקרה זה כאמור לא הונח לפני בהעדר כל תגבוה מטעם התובעת.

לאור האמור, אני מוחק את התובענה בהיותה תובענה טורדנית וקנטרנית מבחינת סוג ההליך שננקט.