- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ת 14601-09-12 עירית ירושלים נ' חלאק
|
בת"ת בית משפט השלום ירושלים |
14601-09-12
16.11.2014 |
|
בפני הרשם: אורי פוני |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: עומר חלאק |
משיבה: עירית ירושלים |
| החלטה | |
בפני התנגדות לביצוע תביעה.
עסקינן בתביעת בגין אי תשלום ארנונה עבור התאריכים 01.01.08 - 15.09.08.
המבקש טוען בתצהירו כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה לא החזיק בנכס, כפי שיבואר להלן: בשנת 2007 הושכר הנכס נשוא תביעה זו למר סמיר ובתאריך 15.09.08 הועברה החזקה בנכס למר עבד אשר זה האחרון העביר את הארנונה על שמו ומחזיק בנכס עד היום.
בתגובתה טוענת המשיבה כי המבקש מודה כי הינו הבעלים של הנכס נשוא התביעה. המשיבה לא חולקת כי הנכס הושכר למר סמיר ואף נרשם על שמו. ביום 02.11.08 הוגשה השגה על ידי מר עבד ומבדיקה שנערכה נקבע כי החל מתאריך 01.01.08 הנכס מפוצל באופן שבו מחצית רשומה על שמו של מר עבד ומחצית מהנכס על שם המבקש, בהתאם לאמור לעיל נשלחה למבקש הודעה על פיצול הנכס כאמור. כמו כן טוענת המשיבה כי המבקש מעלה טענת "אינני מחזיק" בעוד מקומה של טענה זו הינה במסגרת ההליך מנהלי בדרך של השגה למנהל הארנונה ואין מקומה בבית המשפט.
בתשובה לתגובה טוען המבקש כי מר עבד הגיש השגות בעניין השימוש בנכס מאחר שלא רצה לשלם עבור הנכס תעריף מסחרי. הנכס אכן פוצל על ידי מר עבד, וכל חלק הוגדר לשימוש אחר, אולם כל חלקי הנכס נותרו רשומים על שמו של מר עבד. המבקש פעל כפי שמחויב על פי דין והודיע למשיבה אודות כל שינויי בנכס, לרבות שינוי החזקה. המבקש מציין כי מעולם לא קיבל הודעה בדבר שינוי ההחזקה על שמו, כנטען על ידי המשיבה, וכי עם קבלת כתב תביעה זה, נחשף לראשונה לעניין רישומו כמחזיק בנכס, במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה.
הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של המבקש בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.
אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן: "התקנות"), והואיל וטענות המבקש עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.
נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו להסבת כתבי הטענות בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות. התובע יגיש השלמת מסמכים ויפרע את הפרשי האגרה בתוך 30 יום. הנתבע יגיש השלמת מסמכים מטעמו בתוך 45 יום, מיום המצאת מסמכי התובע לידיו.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ה, 16 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
