ת"ת 14307-01-16 פלאפון תקשורת בע"מ נ' וילונות ושטיחי מרי בע"מ

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 19.7.15 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה על סכום קצוב על סך 32,576 ש''ח בגין חשבוניות שוטפות לחודשים דצמבר 2011 עד פברואר 2012 ו-18 חשבוניוות ציוד שהופקו בשבעה מועדים שונים בשנים 2009 עד 2011. כמו כן, נתבעו הפרשי הצמדה וריבית והוצאות גבייה להן זכאית התובעת לטענתה מכוח ההסכם בין הצדדים בסך של 1,132 ש''ח. לכתב התביעה צורף מצב חשבון באמצעותו פירטתי את מרכיבי סכום התביעה, וכן הסכם שדרוג מיום 10.8.11, אשר נחתם בפני נציגת התובעת גב' רשא נאסר (להלן "רשא"). כמו כן צורף לכתב התביעה מכתב התראה ואישור משלוח בדואר רשום.

2.משום מה הקדישו באי כוח הצדדים חלק נכבד מטיעוניהם בפני למועד הגשת ההתנגדות. לא היה צורך בכך לאור החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מיום 24.12.15, לפיה נקבע, בהסכמת ב''כ התובעת כי ההתנגדות הוגשה במועד.

3.הנתבעעת הגישה התנגדות הנתמכת בתצהיר של אשרף חדיד, שהוא מנהל ובעל מניות יחיד של הנתבעת (להלן "אשרף"). אשרף טוען כי בחודש אוגוסט 2011 או בסמוך לכך הגיע לסניף התובעת בעין המפרץ לצורך תיקון תקלה במכשיר שהיה ברשותו. נטען כי באותו מעמד הציע לו נציגת התובעת רשא לשדרג את המכשירים ולהצטרף לתוכניות חדשות. אשרף טוען כי הסכים לכך לאחר שעיקר ההסכמות הועלו על הכתב בכתב ידה וחתימתה של רשא כאמור בנספח ט' של ההתנגדות. נטען כי בהתאם לאותם הסכמות התחייבה הנתבעת לשלם 300 ש''ח לחודש עבור אייפון חדש במסגרת מנוי שמסתיים בספרות 470, 249 ש''ח לחודש עבור כל אחד משני אייפונים חדשים במספרי מנוי שמסתיימים בספרות 381 ו- 881, 179 ש''ח לחודש עבור כל אחד משלושה מכשירי סמסונג חדשים במספרי מנוי שמסתימים בספרות 547, 318 ו-900, ו- 99 ש''ח עבור קו בלבד במכשיר השביעי. נטען כי התשלום הכולל בסך חודשי של 1,434 ש''ח הנו נגד קבלת המכשירים החדשים והחזרת ששת המכשירים הישנים שהיו ברשות הנתבעת. אשרף טוען כי המכשירים הישנים נמסרו לרשא בנוכחות אחיו אליאס ובת זוגו לובנא. נטען כי רשא הדגישה באוזני אליאס ולובנא את אותן הסכמות כפי שעולה מהתצהירים של אליאס ולובנא שצורפו אף הם להתנגדות. הנתבעת טוענת כי חרף ההסברים המפורטים שהועלו על הכתב, הנפיקה התובעת חשבוניות המחייבות את הנתבעת גם בגין המכשירים הישנים כך שהחיובים החודשיים הגיעו לכ- 2,800 ש''ח במקום 1,434 ש''ח. נטען כי מיד עם קבלת החשבונית הראשונה פנה אשרף לתובעת וביקש לבטל את החיובים בגין המכשירים שהחוזרו אבל התובעת לא הסכימה. לאחר מספר פניות שלא נענו בוטלה הוראת הקבע, נשלחה הודעה באמצעות עו''ד על ביטול כל ההסכמים והנתבעת עברה לחברת סלקום. במכתב מיום 23.2.12 הודיע ב''כ הנתבעת כי הנתבעת מוכנה לחזור להיות לקוחה של התובעת אם התובעת תוותר על עלויות המכשירים הישנים. במכתב מיום 13.3.12 הודיע ב''כ הנתבעת לתובעת כי הנתבעת מוכנה להחזיר את המכשירים החדשים ולקבל בחזרה את המכשירים הישנים כנגד ביטול ההסכם ההתקשרות בין הצדדים. נטען כי מחודש מאי 2012 עד חודש ספטמבר 2014 התובעת לא פנתה לנתבעת. נטען כי מכתב דרישה מחודש ספטמבר 2014 נענה על ידי ב''כ הנתבעת. במסגרת ההתנגדות מבקשת הנתבעת לבטל את העיקולים שהוטלו על רכב הנתבעת שהוא רכב מסחרי מדגם פולסוואגן מודל 2012 ששווי לפחות 120,000 ש''ח ולבטל את העיקולים בחברות האשראי, ישרכארט כ.א.ל. ואמריקן אקספרס. נטען כי חתימתו של אשרף על אישור המסירה של האזהרה זוייפה, שכן באותה עת היה בחו''ל ועל בסיס מסמך מזויף זה הוטלו העיקולים.

4.ביום 8.2.16 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. נטען כי הנתבעת ידעה על החוב כבר ביום 17.9.15 כאשר נציגת גבייה ממשרד ב''כ התובעת בשם נעמי שוחחה על כך עם ב''כ הנתבעת ואשרף. נטען כי ב''כ הנתבעת הפנה את נעמי לאשרף ואשרף הפנה את נעמי לאליאס. צורף תמליל וכן דיסק של שיחה בין נעמי לבין אליאס מיום 20.9.15, במסגרתה נציגת גבייה נעמה אומרת לאליאס שיש תיק הוצאה לפועל שבוצעה בו מסירה ועומדים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. נעמה שואלת את אליאס "האם הם רוצים להסדיר את החוב או שהתובעת תמשיך בהליכים ואליאס אומר לה תמשיכי בהליכים אנחנו ניפגש בבית המשפט". נטען כי בנספח ט' של ההתנגדות אין כל התייחסות למכשירים ישנים אלא רק למכשירים החדשים. נטען כי גם לפי סעיף 4 לתצהירו של אליאס לא מיוחסת לרשא הבטחה לפטור את הנתבעת מתשלום בגין המכשירים הישנים אלא רק התחייבות למתן זיכויים בגין המכשירים הישנים, כפי שאכן מופיע בהסכמי ההתקשרות. נטען כי בעמוד התקציר הראשון של כל הסכם נכתב באותיות גדולות כי התשלום עבור המכשיר החדש לא מבטל יתרת תשלומים קודמת עבור המכשיר הישן. ב''כ התובעת מדגישה את ההלכה הפסוקה לפיה חזקה מי שחתם על חוזה הסכים לתוכנו וחתם עליו לאחר שעיין בו. נטען כי הזיכויים בגין המכשירים הישנים ניתנו לנתבעת ולא בכדי הנתבעת לא הראתה אחרת בעניין זה. לפיכך מבוקש לדחות את ההתנגדות. ב''כ התובעת מדגישה כי ככל שבית המשפט ידחה את ההתנגדות, התובעת מוותרת על רכיב הוצאות הגבייה הכלול בסכום התביעה.

5.ביום 22.2.16 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי אשרף ואליאס סברו כי הפניות של נציגות התובעת בשנת 2015 אינן שונות מפניות קודמות במסגרתן איימו נציגי התובעת בנקיטת הליכים משפטיים אך לא ממשו את האיום. נטען כי באותה שיחה שהוקלטה ותומללה עם אליאס לא ניתן מידע לגבי מספר תיק ההוצאה לפועל, הלשכה בה נפתח התיק, סכום החוב, המועד האחרון להגשת התנגדות וכל מידע אחר שיכול לבסס את כלל הידיעה ולהעדיף אותו על פני כלל ההמצאה. נטען כי בתצהירי הנתבעת הודגש שרשא הבטיחה לנתבעת כי לאחר החזרת המכשירים הישנים לא תדרש הנתבעת לשלם תשלומים נוספים מעבר לסכומים המפורטים בכתב ידה של רשא בנספח ט' של ההתנגדות. נטען כי ההבטחות של רשא והאישור בכתב ידה גוברים על כל מסמך אחר עליו חתם אשרף, שאינו בקיא בשפה העברית. מוסבר כי אשרף יחס חשיבות אך ורק לדבריה של רשא שהועלו על הכתב ולא טרח לקרוא את ההסכם עליו חתם. ב''כ הנתבעת מבקשת לקיים דיון בהתנגדות טרם מתן החלטה. מודגש כי התבועת השתהתה במשך ארבע שנים בהגשתה התביעה.

6.לאור האמור בהחלטתי מיום 9.2.16 התיק בשל למתן החלטה בהתנגדות על בסיס החומר המצוי בתיק. אין כל הצדקה לקבוע מועד לדיון בהתנגדות לבקשת הנתבעת שכן מטרת היום הפרונטאלי היא לאפשר לב''כ התובעת לחקור את המצהירים מטעם הנתבעת על תצהיריהם. במקרה שלפני ב''כ התובעת לא עמדה על חקירה ולכן אין הצדקה לקיים דיון פרונטאלי. כך בפרט כאשר המחלוקת בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות כבר הוכרעה בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל. שקלתי את האפשרות לקבוע דיון לצורך הכרעה בבקשה לביטול עיקולים, אך מצאתי לנכון שלא לעשות כן בשל קיומה של תשתית עובדתית לפיה אשרף שהה בחו''ל במועד בו נטען כי נמסרה לו האזהרה. תשתית זו הספיקה לצדדים להגיע להסכמה לפיה ההתנגדות הוגשה במועד. בנסיבות המקרה שלפני יש לתרגם הסכמה זו לביטול הליכי ההוצאה לפועל.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל בכפוף להפקדה מהטעמים שיפורטו להלן.

8.המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלה האם הסכם השדרוג כולל התחייבות של הנתבעת להמשיך ולשלם עבור המכשירים הישנים גם לאחר החזרתם לתובעת. כדי להכריע במחלוקת זו יש לשמוע מחד, את העדויות של אשרף, אליאס ולובנא ומאידך, את עדותה של רשא. העובדה כי גרסתה של התובעת נתמכת באמור בהסכם ההתקשרות אינה מכריעה את הכף לטובת התובעת כבר בשלב זה שכן במסגרת התנגדות אפשר להעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. כך בפרט אשר מדובר בטענה מפורטת הנתמכת בשלושה תצהירים. כך בפרט כאשר אין מחלוקת בשלב זה כי רשא העלתה לבקשתו של אשרף את עיקרי ההסכמות על הכתב בכתב ידה במסגרת נספח ט' של ההתנגדות. מדובר במסמך לא ברור שיש צורך להשלים אותו באמצעות שמיעת עדותה של רשא.