- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ת 13761-09-15 בנק הפועלים בע"מ נ' קבסה
|
בת"ת בית משפט השלום חיפה |
13761-09-15
22.12.2015 |
|
בפני הרשמת הבכירה : גילה ספרא – ברנע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: אזולדה קבסה עו"ד שדאפנה |
משיב: בנק הפועלים בע"מ עו"ד הרשקוביץ |
| החלטה | |
המבקשת נתבעה כערבה מוגנת להלוואה, שנטל בנה, מר שרון קבסה (להלן: "החייב") ביום 23/4/07 בסך 50,000 ₪. התביעה הוגשה נגד המבקשת ביום 15/6/15 לאור מתן צו כינוס נכסים נגד החייב בהליך פשיטת רגל ביום 2/10/14 (סעיף 9 לכתב התביעה, נספח ד' לכתב התביעה).
המבקשת התגוננה בשתי טענות: האחת, ביחס לכתב הערבות, טענה המבקשת כי לא קיבלה העתק הימנו ולא גולו לה תנאי ההתקשרות בין החייב לבנק, האחרת, כי המשיב לא הודיע למבקשת דבר בנוגע לערבותה, לא שלח דרישה, לא הודיע לה על אי קיום חיובי החייב לפי הסכם ההלוואה, לא עדכן אותה בדבר הסכמים עם החייב, והשתהה בהגשת התביעה. עוד נטען כי המשיב לא פעל כנגד החייב לגביית החוב, אלא בצורה מגמתית.
לאחר שניסיון פישור לפניי נכשל, נחקרה המבקשת נגדית ועלו העובדות הבאות: המבקשת הינה אמו של החייב, קיבלה למצער מכתב הודעה על פתיחת תיק ההוצל"פ נגד החייב ביום 11/11/12 (מש/1) וחתמה על האזהרה בתיק ההוצל"פ, שהיתה מיועדת לחייב בביתה ביום 20/9/12 (מש/2).
לפיכך נדחית טענתה כאילו לא נמסרה לה כל הודעה על אי קיום החיובים ע"י החייב.
עוד התברר כי המבקשת מודעת לטיב המסמכים עליהם חתמה, כתב ערבות והתחייבות להלוואה, וטופס גילוי מידע לערב (מש/6), ומודעת לפרטי התחייבות החייב, הלוואה ע"ס 50,000 ₪ לפרעון ב-84 תשלומים (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 8-16). מכאן הופרכה טענתה, אשר ממילא לא היתה מקימה לה הגנה, בעניין אי גילוי הפרטים שבהסכם ההתקשרות (סעיף 4 לתצהיר). הטענה לבדה אודות אי קבלת העתק המסמך (סעיף 3 לתצהיר) אינה מגלה הגנה, משלא נטען מה נפקותה והאם נדחתה בקשת המבקשת לקבלת העתק. המבקשת חתומה ליד כל סעיף בכתב הערבות, לרבות הסעיף, המופיע מעל חתימתה בעמוד האחרון, ובו היא מאשרת כי קיבלה העתק (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 17-20).
בע"א (מחוזי חיפה) 396/93 קבלאן נ' בנק לאומי למשכנתאות, תקדין-מחוזי 95(3), 621 ,עמ' 624 נדון מקרה דומה, ונקבע ע"י כב' השופט גריל:
"האם רשאי מי שחותם על מסמך מבלי שעיין בו לנסות להתנער מחתימתו בדיעבד?
ברור שהתשובה לשאלה זו שלילית. אומר כבוד הנשיא מ. שמגר בע"א 413/79 ישראל אדלר בע"מ נגד חנה מנצור ואח' ל"ד (4) פד"י, עמ' 29, בעמ' 38, מול אות השוליים ד': "אין הטענה (הכוונה לטענת non est factum - י.ג.) עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה..."
נותרה לדיון השאלה מתי החל הפיגור בהלוואה ע"י החייב, והאם הודיע המשיב למבקשת, ערבה מוגנת, את כל ההודעות, הקבועות בחוק הערבות. מאחר ובכתב התביעה לא נטען כי הוגשה נגד החייב תביעה ונפתחו נגדו הליכי הוצל"פ, לא הוצג עד היום כתב התביעה נגדו ומהמסמך אודות יתרת החוב לערבה נכון ליום 23/11/14 (נספח ג' לכתב התביעה) לא ניתן לדעת מתי החל הפיגור, ומה היה שיעורו.
בדיון הוברר כי תיק ההוצל"פ נגד החייב נפתח בשנת 2012 (כעולה ממספרו, מאישור המסירה של האזהרה וממכתב ה"הודעה לערב", מש/1, מש/2). מכתב זה אינו עונה על דרישת סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות").
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
