ת"ת 13420-08-15 מינהל מקרקעי ישראל -ת"א נ' חקלאי

מונחת בפני בקשה לעיון בתיק דנן.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה כדלקמן:

טענת המבקש כי הינו שוכר הנכס מידי המשיב 2 אשר אינו מאריך את תקופת השכירות למבקש באופן מפתיע ובניגוד לצפוי.

טענת המשיב 2 כי המבקש הינו שוכר מכוח הסכם שכירות אשר נכרת בין הצדדים. המשיב 2 עמד בכל תנאי הסכם השכירות וכך גם בכל הנוגע למתן הודעה על אי חידוש ההסכם. החלטת המשיב 2 בעניין אי חידוש הסכם השכירות נובעת ממכלול שיקולים אשר אין בינם ובין התיק דנן דבר או חצי דבר, ולא ברור על מה נסמכת הגשת בקשת המבקש.

טענת המשיב 2 כי המבקש קיבל הודעה בעל פה על אי חידוש ההסכם למעלה מחצי שנה והודעה בכתב בדבר אי חידוש ההסכם נשלחה לידי המבקש ביום 19.6.16.

טענת המשיבה 1 כי בתיק דנן התבררה מחלוקת בין המשיב 2 למבקש . למבקש אין כל רלוונטיות או זכות ביחסים שבין המשיב 2 למבקש ולפיכך אין מקום להניח למבקש לעיין בתיק.

טענת המבקש בתשובתו כי המשיבה 1 והמשיב 2 נמצאים בקונפליקט ואינם שמים לב כי המבקש הינו מושפע מהליך דנן, המתנהל בין הצדדים. עוד משיב המבקש כי הינו הנפגע העיקרי מהתנהלות הצדדים בתיק, וכי נכנס אל הנכס בהבנה והבטחה בעל פה כי יוכל לשכור את הנכס לשנים רבות, לפחות כ-5 שנים, ובהסתמך על כך השקיע לטענתו במושכר למעלה מ-100,000 ₪ בשנה הראשונה לכניסתו לנכס.

ההלכה הפסוקה מקלה במתן עיון במסמכי תיקי בימ"ש.

אני סבור כי במכלול השיקולים והאיזונים שבין זכויות המבקש והמשיבים (הצורך בעיון המבקש לבין החשש מפגיעה שעלולה להיגרם למי מבעלי הדין בשל העיון) , לא מצאתי כל טעם מיוחד ע"פ ההלכה הפסוקה שמונע מהמבקש לעיין בתיק.