ת"ת 13075-04-14 אסדי נ' טריף

התובע בעל משרד המטפל בחזרי מס ביקש במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 05114674131 לבצע תובענה על סכום קצוב לשם גביית שכר הטרחה המגיע לו מהנתבע בגין טיפול בחזרי מס. התובענה התבססה על הסכם הרשאה (ייפוי כוח) מיום 22.10.2009 המעניק לתובע לפעול בשמו של הנתבע בנושא החזרי המס כנגד עמלה של 20% לא כולל מע"מ מההחזר שיתקבל.

האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לנתבע ביום 26.1.2014. ההתנגדות הוגשה ביום 1.4.2014. בבקשה להארכת מועד טען הנתבע כי בא כוחו פנה ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לצלם את אישור מסירה האזהרה אך נמסר לו כי האישור טרם נסרק ולכן אינו יודיע מהו מועד מסירת האזהרה ולכן מבקש להאריכו.

בנימוקי ההתנגדות טען כדלקמן:

"4. הנני להצהיר כי מעולם לא היה לי קשר עם המשיב ומעולם לא שכרתי את שירותיו וכי החתימה על ייפוי הכוח המצורף לבקשת הביצוע נשוא התיק חנ"ל, והנחזית להיות שלי, אינה חתימתי וכי מדובר בחתימה מזוייפת.

...

6. הנני להצהיר כי מעולם לא הייתה עסקה כלשהי ביני לבין המשיב ומעולם לא שכרתי את שירותיו של המשיב כדי לטפל בנושא החזרי המס אשר מגיעים לי מרשויות המס.

7. למעשה לא ברור לי מכוח מה המשיב תובע אותי בתיק דנן. המשיב לא צירף כל ראיה המוכיחה את טענתו, שכביכול, ביצע החזר מס ע"ס 17,232 ₪ עבורי ולכן לא עומדת לו עילת תביעה כלשהי ודין תביעתו דחייה". (סעיפים 4 עד 7 לתצהיר התומך בהתנגדות).

הנתבע העיד בפני ובאי כוח הצדדים סיכומו את טענותיהם בע"פ.

לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע ואת סיכומי הצדדים אני מחליטה לדחות את הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

לעניין הבקשה להארכת מועד. הנתבע אישר בעדותו שקיבל את האזהרה ביום 26.1.2014. ההתנגדות הוגשה ביום 1.4.2014. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. העובדה כי ב"כ הנתבע לא הצליח לצלם את אישור המסירה אינה מהווה נימוק מיוחד להארכת המועד בפרט נוכח העובדה שהעתק אישור המסירה הוגש לתיק במעמד הדיון (ב/1) אולם הנתבע לא טען דבר לעניין הארכת המועד.

לגוף ההתנגדות. בעדותו בפני אישר הנתבע את חתימתו על הסכם ההרשאה וכי יפה את כוחו של התובע לטפל בענייני החזרי המס באופן שסותר כליל את טענת ההגנה שהועלתה בהתנגדות. הוא אישר כי בשנת 2011 קיבל החזר מס על סך של 17232 ₪ וכי הסכום עוקל לטובת נושיו. הנתבע אף העיד כי שיתף פעולה עם התובע, חתם על טופס הבקשה שהוגש לרשויות המס ומסר לתובע את המסמכים שביקש על מנת שזה יטפל לו בחזר המס. הטענה כי אין בהסכם ההרשאה מיום 22.10.2009 עליו מבוססת התובענה כדי להסמיך את התובע לטפל בחזרי מס שהתקבלו בשנת 2011, מהווה שינוי חזית רדיקאלי, ומשמיטה את הבסיס מתחת טענת ההגנה שהועלתה בתצהיר התומך בהתנגדות המכחישה כאמור חתימת הנתבע על הסכם ההרשאה או כי התקשר עם התובע בהסכם כלשהו.