ת"ת 13064-04-15 הנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ אשדוד נ' נהאר

1.ביום 27/1/15 הגיש התובע נגד הנתבע מלשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב על סך 24,386 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע. לכתב התביעה צורפו מסמכי פתיחת חשבון מיום 29/4/07, פירוט תנועות בחשבון מיום 2/9/14 עד 8/12/14 ומכתב התראה מיום 10/12/14 אשר נשלח לנתבע בדואר רשום ביום 24/12/14.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי לא קיבל התראה. הנתבע טוען כי ניהל את החשבון תקופה ממושכת כאשר בחשבון הועמדה הלוואה. הנתבע טוען כי בחודש מאי 2014 היה מעורב בתאונת עבודה בעטיה נעדר מעבודתו עד חודש יולי 2014. עוד טוען הנתבע כי בתחילת חודש ספטמבר 2014 פוטר מעבודתו בשל סגירת המפעל לאחר שלחברת קדמאני בה עבד מונה נאמן. הנתבע טוען כי עם פיטוריו קיזז המעסיק את כל הסכומים שהגיעו לו מהנתבע בבת אחת. הנתבע טוען כי בתחילת חודש ספטמבר 2014 שילם לתובע 2,000 ₪ וביקש להסדיר את החוב לאור הנסיבות החדשות אך נדחה בלך ושוב. הנתבע טוען כי בתחילת ינואר 2015 הציע להפקיד 4,000 ₪ ולהסדיר את יתרת החוב, אך הפקיד נביל חיג'אזי מטמרה אמר לו שאי אפשר להפקיד כסף והתיק עבר לטיפול משפטי. הנתבע מסביר כי לאחר שקיבל ייעוץ הצליח להפקיד לחשבונו 3,000 ₪ ביום 19/1/15 ו 1,500 ₪ ביום 6/3/15.

3.הנתבע טוען כי סכום הפיגורים שולם במלואו. לטענת הנתבע התובע הפר את הסכם ההתקשרות כאשר ביטל את מסגרת האשראי ללא התראה מראש והעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי בחוסר תום לב וללא משלוח מכתב המודיע על רצונו לעשות כן. עוד טוען הנתבע כי גם אם הפר את הסכם ההלוואה ההפרה הייתה קלה וניתנת להצדקה בשל נסיבות שאינן תלויות בו. הנתבע טוען כי התובע חייב ונדרש להעמיד לו הלוואה באותם תנאים לצורך הסדרת תשלום החוב.

4.ביום 3/5/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. נטען כי מכתב התראה נשלח ע"י הבנק עצמו עוד ביום 19/11/14. עוד נטען כי כל המכתבים נשלחו למען אותו ציין הנתבע במסמכי פתיחת החשבון ולכן הנתבע ידע על ההתראות ובחר שלא להשיב למכתבים. נטען כי חשבונו של הנתבע חרג ממסגרת האשראי ולכן כבר בחודש יוני 2014 הוקמה לנתבע הלוואה נוספת בסך של 21,000 ₪, אותה התחייב לשלם בתשלומים חודשיים. נטען כי בחצי השנה הראשונה מיום הקמת ההלוואה שילם הנתבע תשלום אחד בלבד המוזכר על ידו בהתנגדות בסך של 2,000 ₪ בחודש ספטמבר 2014. נטען כי החשבון הועבר לטיפול משפטי בחודש דצמבר 2014. נטען כי הנתבע בחר שלא לפנות למשרד ב"כ התובע כדי להסדיר את החוב כפי שהונחה לעשות ע"י פקיד הבנק וזאת מטעמים השמורים עמו.

5.ביום 3/6/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי הנתבע קיים את הסכם ההלוואה באופן מלא או בקירוב רב מאוד בהתאם למה שהיה נהוג בין הצדדים. נטען כי התובע לא מפרט מה הייתה ההפרה של הנתבע ולא תומך את התגובה בתצהיר. נטען כי לא ניתן כל מענה לטענות הנתבע לפיהן התביעה הוגשה בגין סכום לא נכון, כאשר התובע מסרב לקבל כספים מהנתבע טרם פתיחת תיק ההוצל"פ.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הטענות שהעלה הנתבע מהוות הגנת בדים אשר דינה להידחות כבר בשלב זה, כפי שיפורט להלן.

7.כאשר הנתבע משלם תשלום אחד בלבד בסך של 2,000 ₪, במשך 6 חודשים מאז שהועמדה לו הלוואה שנועדה להסדיר הפרות קודמות של ההסכמים הבנקאיים וכאשר התשלום החודשי של החזרי ההלוואה הוא 961 ₪, אין כל פגם בהחלטתו של התובע להעביר את החשבון לטיפול משפטי. כך בפרט כאשר אין כל מענה בתשובה לטענת התובע הנתמכת במסמך לפיו טרם העברת החשבון לטיפול משפטי, נשלח מכתב התראה ע"י הבנק לכתובת אותה מסר הנתבע בעת פתיחת החשבון.

8.לצורך פסק דין זה אני מניח כי כל הטענות העובדתיות שהעלה הנתבע בדבר תאונת העבודה בה נפגע בחודש מאי 2014, ובדבר פיטוריו ממקום עבודתו בחודש ספטמבר 2014 , הן נכונות. הבנק התובע רשאי להתחשב בנסיבות שכאלה ולא לממש את זכותו החוזית להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. עם זאת אין כל בסיס בדין המחייב את הבנק לעשות כן. כך בפרט כאשר מתברר כי ההלוואה המדוברת היא הלוואת הסדר שנועדה להסדיר פיגורים בהלוואה קודמת והתשלום הראשון בגינה התקבל לאחר 3 חודשים , מבלי שהוא מסדיר את מלוא חוב הפיגורים ולאחר מכן לא מבוצע כל תשלום במשך 3חודשים נוספים .