ת"ת 12497-11-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' משווי

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 1/1/15 הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא תביעה על סכום קצוב כנגד הנתבעת על סך 15,499 ₪ בגין חיובים הנובעים מחוזה השכרת רכב מיום 20/5/12. בבקשת הביצוע נכתב כי בית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות בית משפט השלום בתל-אביב בשל הסכם שיפוט. עם זאת בהסכם שצורף לתביעה אין כל התייחסות לתניית שיפוט.

2.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה טענה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בחיפה לאור מקום מגוריה של הנתבעת בטירת הכרמל. לגופו של עניין, נטען כי הנתבעת מעולם לא התקשרה עם התובעת להסכם כלשהו, לא קיבלה מהתובעת רכב כלשהו, לא פגשה בנציג מנציגי התובעת, לא התחייבה לשלם עבור השכרת רכב מהתובעת וגם אמצעי התשלום שנרשם בטופס אותו צירפה התובעת, אינו שלה. הנתבעת הוסיפה וציינה כי החתימה על המסמך הנחזה להיות חוזה השכרת רכב, אינה חתימתה.

3.ביום 11/11/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לקבלת ההתנגדות. התובעת טוענת כי הנתבעת עברה הליך חיתום, מסרה רישיון נהיגה וחתמה על חוזה ההשכרה עם התובעת. נטען כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט בתל-אביב לאור תניית השיפוט המופיעה בצידו האחורי של הסכם השכירות עליו חתמה הנתבעת. נטען כי תניית השיפוט אינה מקפחת שכן ליד החתימה של הנתבעת על חוזה השכירות אישרה הנתבעת בחתימתה כי כל ההוראות המופיעות בשני צידי ההסכם הובאו לידיעתה , כי קראה אותן והיא מסכימה להן.

4.עוד נטען כי לא ברור האם הנתבעת טוענת לזיוף חתימתה או שמא מי מטעמה חתם בשמה על הסכם השכירות. נטען כי אם מדובר בטענת זיוף לא ברור מדוע הנתבעת לא הגישה תלונה על זיוף במשטרה. נטען כי טענות ההגנה אינן מפורטות כנדרש ולכן אם ההתנגדות לא תידחה, מבוקש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל בקופת בית המשפט. נטען כי היה על הנתבעת להציג גרסה אמינה המסבירה מאין השיגה התובעת את פרטיה האישיים ואת רישיון הנהיגה שלה.

5.ביום 15/11/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת, שעובדותיה נתמכו בתצהיר של הנתבעת. נטען כי הנתבעת מעריכה שמי שזייף את חתימתה על הסכם השכרת הרכב הוא בעלה, שעשה מעשה דומה במקומות נוספים. הנתבעת טוענת כי בעלה עזב את הבית ביום 30/10/14 ללא הודעה מוקדמת ולאחר עזיבתו החלה הנתבעת לקבל דרישות חוב שלא היתה מודעת להן מנושים שונים לרבות התובעת. הנתבעת טוענת כי לאחר העלמות בעלה התברר לה כי נפלה קורבן יחד עם עשרות אנשים אחרים למעלליו של בעלה, אשר חתם בשמה וללא ידיעתה על מסמכים וחוזים שונים, ביניהם כנראה גם חוזה השכרת הרכב מהתובעת. נטען כי התובעת יודעת לבטח מי חתם מולה על הסכם השכירות , שכן לא ייתכן שמי שחתם הוא גבר שהתחזה לאישה. הנתבעת מדגישה כי לא ידוע לה על כך שרישיון הנהיגה שלה נמסר לתובעת ומכל מקום מסמך שכזה לא צורף לתביעה. נטען כי ידוע לנתבעת שיש תלונות רבות נגד בעלה במשטרה והמשטרה מחפשת אחריו באופן שוטף. עוד מודגש כי לא ברור מדוע התובעת לא עשתה שימוש באמצעי התשלום הנזכר בהסכם שהוא כרטיס אשראי של צד ג' ששמו עקיבא אברהם.

6.לאור האמור בהחלטתי מיום 11/11/15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות ולדחות את בקשת התובעת להעברת מקום הדיון מהטעמים שיפורטו להלן.

8.באשר לסמכות המקומית, אני קובע כי התובעת לא יכולה להסתמך על תניית שיפוט שלא צורפה לכתב התביעה כאשר אין כל טיעון בענין זה בגוף כתב התביעה . כמו-כן, לאחר שמצאתי כי ישנה מחלוקת של ממש בשאלה האם הנתבעת חתמה בעצמה, או באמצעות מי מטעמה, על ההסכם נשוא התביעה, אין הצדקה לעשות שימוש בתניית השיפוט המופיעה בחלקו האחורי של ההסכם כדי לכפות על הנתבעת להתדיין בבית משפט שאינו סמוך למקום מגוריה.