ת"ת 12324-02-15 עיריית ערד נ' הכנסת בית יצחק ערד

בפניי בקשת הנתבעת לפסיקת הוצאות בגין מחיקת התובענה שהגישה התובעת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובעת החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. האם הנייר סובל הכל? האם לא ראוי להוכיח טענות חמורות שנטענות כלפי עורך דין ובכלל? ומה הדין כאשר טענות נטענות בעלמא?

אלו הן, הלכה למעשה, השאלות העולות לדיון בענייננו.

2. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה לתשלום הקנס שבו חויבה הנתבעת ביום 07.11.2013 במסגרת תו"ב 59307-11-10 בסך של 20,000 ₪.

3. התובענה הוגשה ביום 10.12.2014. הנתבעת הגישה התנגדות ביום 29.01.2015.

4. ביום 10.02.2015 הגישה התובעת בקשה למחיקת התובענה וביום 12.02.2015 הוריתי על מחיקת התובענה.

יודגש כי בהתאם לטענת התובעת, אשר לא נסתרה, הרי שתיק ההוצל"פ נסגר ע"י התובעת כבר ביום 03.02.2015.

5. בהתנגדותה טענה הנתבעת כי חיובה של הנתבעת בוטל במסגרת ערעור שהגישה הנתבעת על החלטתו של בית המשפט קמא וזאת כבר ביום 30.06.2014 במסגרת פסק הדין שניתן בערעור שהוגש בעפ"א 34073-12-13.

6. לטענת הנתבעת הרי שמייד לאחר שקיבלה את האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ פנתה לתובעת בדירשה לסגור את התיק ומשזה לא נסגר הגישה התנגדותה.