ת"ת 11830-11-14 מ. מ. רמת ישי נ' קניון רמת ישי בע"מ

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה לסכום קצוב בגין חוב בסך 25,451 ₪. בכתב התביעה פורט כי החוב מתייחס לששה נכסים, שמספריהם צויינו. באותו סעיף צויינה הפנייה לנספח א', בו מופיע מס' נכס אחר מהששה 9999158001915, והנכס מוגדר כ"שטחים משותפים במ. מסחרי ק. ישי". סכום החוב בנכס זה זהה לסכום התביעה.

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע תביעה, בה פירטה כי אכן קיבלה מהמשיבה דרישת תשלום בתחילת שנת 2014, לאחר בירור התברר כי אכן לא שולם בגין השטחים המשותפים, ובוצע תשלום בסך 26,786 ₪ ביום 12/1/14 (נספח 2 לבקשת המבקשת). הקבלה נושאת את מס' הנכס, המופיע בנספח א' לכתב התביעה.

המשיבה טוענת בתגובה כי החוב אינו בגין הנכס הזה, בגינו אין חוב לאחר שהתשלום זוכה, אלא בגין ששת הנכסים, שפורטו בכתב התביעה, חנויות ספציפיות, שעמדו ריקות לאחר שקיבלו כבר פטור לנכס ריק. רק לתגובה צורף תדפיס המפרט את החובות לפי מספרי נכסים וזיהוי חנויות (נספח ב' לתגובה).

בתגובה לתגובה העלתה המבקשת טענה חדשה לפיה לא קיבלה את כתב התביעה, אלא רק את האזהרה, אך איני מקבלת טענה לפיה הוגשה התנגדות לביצוע תביעה ללא עיון בכתב התביעה.

נכון הוא כי כתב התביעה לא גילה עילה ביחס לנכסים, שפורטו בו, ואין בהגשת המסמך בתגובה כדי לתקן את החסר.

עוד נכון הוא כי המבקשת הציגה הגנה ראויה לבירור ביחס לכתב התביעה, כפי שהוגש, ואין מדובר בעניין פורמלי בלבד.

מקיומו של נספח א' לכתב התביעה, המעיד כי החוב בסכום התביעה נוצר בגין שטחים משותפים במס' נכס מסויים, ולאחר מכן נספח ב' לתגובה, המעיד על אותו חוב בנכסים שונים, עולה צורך לברר את ההתנהלות החשבונאית של המשיבה, אשר מציגה נתונים שונים בעניין אותו חוב.

טענת הגנה נוספת של המבקשת, הראוייה לבירור, הינה כי עדיין לא ניתן לדעת בגין איזו תקופה נתבעת המבקשת בגין כל אחד מהנכסים, דבר המקשה על התגוננותה, ואפשר שאף מקים לה טענת הגנה של התיישנות.

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את ההתנגדות לביצוע תביעה בטענותיה.