ת"ת 1128-11-15 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' דחלה

לפניי בקשה לדחיית ההתנגדות על הסף בשל מעשה בית דין.

ענייננו בתובענה כספית על סכום קצוב שהגישה בשנת 2011 המבקשת, תאגיד בנקאי, כנגד המשיב במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 16-08315-11-8, וזאת בגין יתרת חובה בסך 12,668 ₪ (נומינלי) שנותרה בחשבון העו"ש של המשיב שהתנהל אצל המבקשת.

כנגד תובענה זו הגיש המשיב ההתנגדות שבפניי אליה צורפה בקשה להארכת מועד ובה הוא טוען כי תובענה זו אינה עונה על הדרישות המאפשרות הגשתה כתובענה על סכום קצוב, וזאת בעיקר בשל אי צירוף מסמכים ואי מסירת מידע הכרחי אשר לשיטתו חייבת היתה המבקשת לצרף לתובענה.

המבקשת עותרת בבקשה שהגישה לדחות התנגדות זו על הסף בשל מעשה בית דין.

לטענת המבקשת, המשיב הגיש, באמצעות אותו ב"כ, התנגדות קודמת לתובענה זו, בהליך ת"ת 6588-06-11 בה טען טענות דומות לטענותיו בהליך הנוכחי. התנגדות זו נידונה ביום 26.12.11 בפני כבוד הרשמת (כתוארה אז) ר. זועבי. במהלך הדיון הגיעו הצדדים לידי פשרה לפיה ההתנגדות נדחית ללא צו להוצאות, הליכי ההוצאה לפועל מעוכבים למשך 14 יום ובהיעדר הסכמת הצדדים בפרק זמן זה לסילוק החוב, תהא רשאית המבקשת להמשיך בהליכי הוצל"פ. לטענת המבקשת, הליכי המו"מ לא נשאו פרי ועל כן נקטה כנגד המשיב בהליכי הוצל"פ שונים במסגרתם נגבה סכום זעום.

משההתנגדות הקודמת נידונה והסתיימה בפסק דין, טוענת המבקשת, לא היה רשאי המשיב להטרידה פעם נוספת בגין אותה עילה ולפיכך, יש לדחות התנגדות זו על הסף בשל מעשה בית דין.